Quantcast
Channel: Fashion tails
Viewing all 160 articles
Browse latest View live

לוק חורפי סולידי - Blue jeans

$
0
0
אי אפשר לומר שאני זרה לשופינג ועם זאת, אני מתקשה להיזכר מתי בפעם האחרונה השקעתי בג'ינס חדש, אז כנראה שזה אומר משהו על שגרת הקניות/ הלבוש שלי.

לא עוד, בזמן האחרון די שכיח לתפוס אותי במכנסיים ואפילו אלו שהיו מופתעות בכל פעם שלבשתי משהו שצריך להשחיל לתוכו רגל רגל - כבר די התרגלו לקונספט.

במשך שנים טענתי ששמלות וחצאיות הרבה יותר נוחות לי ממכנסיים והאמת היא שזה די נכון, אבל אני מוצאת שלאחרונה אין לי כל כך אנרגיות לא לזה ולא לזה - ולכן מכנסי ג'ינס לגמרי עושים את העבודה.

הסוד הוא לקנות מכנסיים שלא צריך לשמן את הירכיים בגריז כדי להחליק לתוכם ואז זה אפילו נוח למדי, מי היה מאמין.

את הזוג הזה הזמנתי מאסוס ואני אוהבת במיוחד את הקרעים בברכיים. הפולניות ביניכן לבטח שואלות מי משלם מחיר מלא על ג'ינס עם קרעים, אז קודם כל:
1. הוא היה בסייל
2. אני! זה גורם לי להרגיש שאני חיה על הקצה.

בימים הקרים אך היבשים, השילוב של האולסטאר, המעיל הגדול והצעיף הגדול עוד יותר לגמרי סוגר לי את הפינה והפך לסוג של המדים הקבועים שלי.

איך אתן מתכסות בימים הקרירים?
אני לובשת: צעיף, משקפי שמש, ג'ינס - אסוס, נעליים - קונברס, תיק - מדוזה, חולצה - פול אנד בר

בית הבובות

$
0
0
אם יש משהו שאפשר לומר עליי ללא שום היסוס - זה שאני לא בובה על חוטים, של אף אחד. אני יודעת, זו נשמעת כמו מנטרה די קלישאתית במקרה הטוב או כותרת במעריב לנוער במקרה הרע, אבל זה פשוט מדויק.

אני לא הבובה של הדור הישן ולכן אני לא חיה לפי התכתיבים שלהם.

 אני לא בובה בקריירה שלי ולכן תמיד בחרתי בעבודות שדורשות חשיבה יצירתית וכשלא היו בנמצא - יצרתי אותן עבורי.

אני לא בובה במערכת היחסים ומשתדלת להתנהל גם בזוגיות - בעצמאות .

 אני לא בובה בחברויות ולכן החברות תמיד יודעת לתת לי את הספייס בדיוק במינון הנכון.

 בצילומים עם מעיין חייםאני כן בובה לעומת זאת, יש משהו בפוני ובקארה שעורר בה השראה לצלם אותי כבובה קריפית והלא ידוע שאם למעיין יש מוזה - אני לגמרי בעניין.

 אני אומרת תודה על כל הזדמנות לעבוד איתה, הבחורה היא מבחינתי גאון ואני נהנית במיוחד לגלם בכל פעם דמות אחרת.

 צווארון בובתי ושיער אסוף בשתי גומיות, אייליינר כבד והמון ריסים יצרו את הלוק שלי. ברגע שמורידים קצת את הווליום ואולי גם מוותרים על הקוקיות, נוצר לוק שאני נהנית ממנו גם ביום יום שלי.

 אני לא יודעת מדוע, אבל הטקסט יחד עם התמונות לעד יזכירו לי את הקליפ הבא, מוקדש לכל ילדות הניינטיז בקהל-

איך להפוך בקלות לטיפוסים של בוקר?

$
0
0
אחד הדברים הבסיסיים שכולם יודעים לגבי, זה שאני מתעוררת יחסית מוקדם ומתיישבת מול המחשב לעבוד ממש מוקדם. זה לא אומר שאני משתוקקת לקום מהמיטה החמה בכל בוקר, בטח שלא בבקרים חורפיים, אבל זה כן אומר שאני מרגישה במיטבי בבקרים ואילו בערב המוח שלי פחות או יותר הופך לעיסה.

יצא לי לקבל הרבה פידבקים לאורך הזמן מאנשים שהיו רוצים גם הם להפוך לטיפוסים של בוקר אבל לא מצליחים לתחזק רוטינה קבועה. אני אומרת שזה יחסית פשוט ובאמצעות כמה צעדים קלילים למדי, גם אתן יכולות להפוך לטיפוסים של בוקר!

 לקום מהמיטה

השעון הנודניק הוא האויב שלכן, כי הוא גורם לכן לחשוב שאתן מרוויחות כמה דקות של שינה בכל פעם אבל תחשבו על זה מהכיוון ההפוך: הוא גורם לכן לחוות את חוויית ההתעוררות הנוראית בכל פעם מחדש, אז למה שמישהו ירצה את זה?

אם אתן כבר מורגלות ללחוץ על הנודניק, פשוט תרחיקו את השעון או את הטלפון מכן כך שתיאלצו לקום פיזית מהמיטה כדי לכבות אותו, כן, זה לא פשוט - אני יודעת, אבל את הפלסטר הזה עדיף להסיר בבת אחת. נסו לישון עם חדר מואר, כך שקרני השמש יעירו אתכן בבוקר, זה הרבה יותר ידידותי מאשר לישון בחדר חשוך שרק מקשה על ההתעוררות.

 רוטינת בוקר

אחד הדברים שעוזרים לי להתעורר זו רוטינת הבוקר שלי. היא כוללת צחצוח שיניים, שטיפת פנים, התזת מי שקר כלשהו שמצליחים קצת לעורר אותי ומריחת קרם פנים. זה כבר גורם לי להרגיש כמו בן אדם ופחות כמו הטרול הרגזן שהייתי ונראיתי כשהתעוררתי.

תתלבשו

כשנשארים לבושים בפיג'מה הרבה יותר קל לחזור לישון, אחרי הכל, עם פיג'מה מבלים במיטה. לחזור למיטה כשלובשים מכנסיים, סוודר וחזיה? זה כבר לא טבעי ואפילו די מעוות. אז החלפת בגדים תמיד מסייעת לקבוע חלוקה ברורה ולהרגיש שהיום ממש התחיל.

ישר להתחיל לעבוד

עוד לפני הקפה של הבוקר, אני מתיישבת לענות למיילים. זה מאפשר לי לזנק היישר לתוך יום העבודה במקום להתחיל את הסידורים של הבוקר. אני מוצאת שאם התחלתי בשגרת העבודה ורק לאחריה אני שתיתי קפה ואכלתי, אז גם הזמנים של ארוחת הבוקר מתקצרים והזמן לא נמרח.

 אכלו ארוחת בוקר טובה

בהמשך לסעיף הקודם, אל תדלגו על ארוחת הבוקר. לא לחינם אומרים שזו הארוחה החשובה ביותר ביום וסמכו עליי, הזמן עובר מהר יותר ואתן פחות עייפות כשהבטן מלאה. אני משתדלת בזמן האחרון בעיקר, לאכול ארוחת בוקר בריאה יותר עם הרבה פירות טעימים וזרעי צ'יה - וזה באמת עוזר.

 תגמלו את עצמכן

אם להתעורר בלי ללחוץ על כפתור הנודניק הוא בכל זאת מאורע נדיר עבורכן אבל צלחתן בו הפעם בהצלחה, תגמלו את עצמכן במשהו נחמד: אם אתן נהנות לקרוא אז באקסטרה דקות קריאה של עיתון או מגזין, בהתענגות ארוכה יותר על הקפה של הבוקר ואפילו ספורט אם אתן מהז'אנר הזה (ובמקרה כזה, אני סוגדת לכן). שיטת התגמולים הזו עשויה לעודד אתכן להתמיד לאורך זמן ברוטינת הבוקר.

 מה עדיף?

אם באופן ריאלי זמנכן טרם היציאה לעבודה מוגבל והשאלה האם להמשיך לישון עוד קצת ולקצר את רוטינת הבוקר עדיפה או להיפך, נסו לבחון את זה בתנאים דומים בהפרש של שבוע: יום אחד תישנו עוד קצת ותתארגנו מהר יותר, ביום אחר קומו לפני והקדישו זמן לעצמכן. נסו לראות מה יעורר אתכן יותר, לא בטוח שאקסטרה דקות השינה הן אלו שיעשו את ההבדל.

קחו כלב או חתול

מאז שיש לי את פרי ומונה, אין לי שום צורך בשעון מעורר. יש להן לו"ז פנימי כל כך מסודר, שהן יודעות להעיר אותי בשעות קבועות כל בוקר. הן ייקיות ונוירוטיות כמו אמא שלהן, תענוג.

 קבעו לעצמכן מטרות

הפעולה הזו מתייחסת לערב לפני, כשאתן מחפשות מוטיבציה לקום למחרת מוקדם ולהיות יעילות. אם תציבו לעצמכן מטרות ותדעו שמחכה לכן יום משמעותי ולא עוד יום של Meh, יש סיכוי שבמקום לחשוב "כמה לא בא לי לקום!", תחשבו על אותן מטרות וזה יקפיץ אתכן מהמיטה.

 ערב רגוע ונעים

אם אתן רגילות לקבוע לעצמכן כל מיני מטלות בשעות הערב המאוחרות, נסו להזיז אותן שעה אחורה כדי לפנות לעצמכן זמן. אם אתן מרגישות שדרוש לכן הרבה זמן להירדם וזהו בעצם מקור הבעיה, נסו להוריד הילוך לפני השעה שבה תרצו לישון - כבו טלוויזיה, התרחקו מהמחשב, כל הסחות הדעת הללו עלולות להקשות ברגע האמת במיטה.

 האם אתן טיפוס של בוקר?

יש כל מיני מחקרים שמנסים להוכיח שהחלוקה בין טיפוסים של בוקר לטיפוסים של לילה היא לא עניין של החלטה ובטח לא עניין של עצלנות אלא עניין גנטי. יש גם טענה שיש טיפוסים שמטבעם קל להם להחזיק ערים יותר זמן ומכאן יכולים להתמודד עם פחות שעות שינה.

אם אתן הפוכות ממני והשעות החזקות שלכן הן בלילה - אז לכו על זה! כל עוד אתן לא נדרשות להתעורר מוקדם בבוקר למחרת, מי אמר שזה מאסט להיות טיפוסים של בוקר?

מהם הטיפים שלכן להתעורר בקלות בבוקר?

ולנטיינס פיקניק

$
0
0
בכל שנה בדיוק בתקופה הזו, אני שואלת את עצמי מה יחסי כלפי הולנטיינס דיי ומהרהרת בנושא.

בסופו של דבר אני תמיד מחליטה שלמרות כל הקונטציות המסחריות שנוצרו סביב יום הזה, מדובר ביום ככל הימים והוא ייראה בהתאם לאופן שבו תפעלו ומה שתעשו ממנו.

לכן בחרתי לספק הצעת הגשה לפיקניק נחמד, כאלטרנטיבה כיפית אך לא מסחרית ועם זאת עדיין רומנטית, כזו שתגרום לקדוש הנוצרי להתגאות בכן. מאחר שאנחנו בעיצומו של החורף ומאחר שאני לא בדיוק הטיפוס של לפרוש שמיכה ולהשתטח עליה, בחרתי באלטרנטיבה של שולחן עץ - ולמרבה המזל באזור הירקון יש בשפע כאלה.

מה כדאי לארוז ליום פיקניק חורפי:

- סנדביצ'ים, קינוחים קטנים (תמיד עדיף פירות), העיקר שזה יהיה פינגר פוד שאפשר לנשנש בקלות.
- מפיות וגם מגבונים.
- שמיכה להתעטף בה למקרה שיהיה קריר.
- אם מביאים אלכוהול, אז מוטב בבקבוקים אישיים, אם יש אפשרות להביא בקבוקי מים קטנים או בקבוקי סן פלגרינו קטנים, עדיף. הכל צריך להיות בגודל אישי למקסימום נוחות.
- בהנחה שאתם לא שם רק כדי לנשנש ולחזור הביתה, הביאו איתכן מגזינים, ספרים או אפילו משחקים.

 הכריך שמככב כאן בתמונות אגב, הוא כריך חביתת קמח חומוס, אחת מארוחות הבוקר הקלילות והנוחות ביותר להכנה שיש.

הכנת כריך חביתת חומוס:

כדי להכין כריך חביתת חומוס, צריך לערבב בקערה כוס קמח חומוס עם כוס מים (להוסיף בהדרגה). לאחר מכן יש להוסיף את הירקות שאתן אוהבות בחביתה שלכן, זה לגמרי פריסטייל ואני מוצאת שהכל הולך. הפעם הסתפקנו רק בבצל ירוק אבל זה רק כי הכריך עצמו היה מלא בכל טוב.

בשלב הזה צריך לתבל, גם כאן הכל הולך ואפשר להוסיף את התבלינים האהובים שלכן. אני מכורת קארי ולכן תיבלתי בקארי, מלח, פלפל ופפריקה.

טיפ:הדרך הכי טובה להגיע לחביתה יפה ושלמה, היא על ידי ערבוב כל המרכיבים של החביתה בקערה ורק אז להעביר אותם יחדיו למחבת ולא כמו שמקובל בבישול בדרך כלל: להוסיף מרכיבים באופן הדרגתי.

מעבירים את תכולת התערובת למחבת, מוסיפים קצת שמן, מניחים לחביתה להפוך למקשה אחת וכשהיא מתחילה לקבל גוון חום נחמד, מעבירים אותה לצד השני.

טיפ:הדרך הכי טובה להפוך את החביתה מבלי שתתפרק, היא להעביר אותה כפי שהיא, לצלחת שטוחה וגדולה בעלת קוטר מתאים ואז להפוך אותה בחזרה למחבת על צדה השני.

מניחים לתערובת לקבל גוון חום גם בצד השני וכשהיא מוכנה, זה הכל! כל התהליך דורש כמה דקות בלבד, זה הכי קליל שיש.

מעבירים את החביתה לתוך בגט, מוסיפים ירקות שאוהבים, טחינה ביתית, חרדל או כל דבר אחר שעושה לכן נעים בקיבה ויש לכן ארוחת בוקר לתפארת!

אבל עזבו את כל ענייני הפיקניק והלוגיסטיקה בצד לרגע. מבלי להישמע קיטשית מדי, הולנטיינס דיי זו הזדמנות מעולה להעריך את מי שיש לנו בבית וזה רלוונטי גם למי שגרה סולו, תחגגו את עצמכן! להעביר את החיים עם בן זוג או בת זוג זה כיף רק אם עובדים קשה על מערכת היחסים אך יש כל מיני צורות של אהבה בחיים שלנו ואני לגמרי בעד לחגוג ביום הזה לא משנה מה הסטטוס שלכן בחיי האהבה.

 ולסיום, הנה כמה תובנות על אהבה מאת האיש שאני אוהבת אבל גם אתן - הבלוגר המוכשר נתן שרגא. תודו שזה מרגש!

יממה שלמה בלי סושיאל מדיה?

$
0
0
החלטתי להתנסות לאחרונה בניסוי החברתי המרתק והכה טרנדי - התנתקות מסושיאל מדיה. בחרתי לעצמי אתגר צנוע בתור התחלה - 24 שעות בלבד וגם זה על חשבון הסופ"ש. כך יצא שאת רוב הפוסטים שלי לסופ"ש כבר תזמנתי מראש ואמרתי לעצמי It's now or never רק בגרסה פחות דרמטית.

אם אתן חושבות שיממה בלי סושיאל מדיה זה לא ביג דיל, אז כנראה שאתן צודקות אבל יש סיכוי סביר שאתן גם לא ממש מכירות אותי - אחרי הכל אני חיה בכל הרשתות האלה. אז גם לעבור יממה בלי לקיים אינטרקציות ברשת חברתית כלשהי זה לא עניין של מה בכך עבורי.

 ובכל זאת, החלטתי - אתגר הוא אתגר. ביום שישי ב-11:00 בדיוק, בהחלטה ספונטנית, כיביתי את המכשיר וצללית לתוך הדיטוקס שלי. אני מודה שדווקא השעות הראשונות היו הבעייתיות ביותר: זה כבר היה ממש באינסטינקט שלי "להעיר"את הטלפון בכל פעם שחלפתי על פניו כדי לבדוק מה חדש, רק כדי לגלות שהוא כבוי. בכלל, הופתעתי מכמות הפעמים שמצאתי את עצמי עושה את זה בפרק זמן קצר באופן מביך.

סיימתי ביממה אחת שני ספרים, עם אחד מהם נמרחתי במשך חודשים על גבי חודשים והוא עוסק, למרבה האירוניה, במתכון להצליח ברשתות חברתיות בין השאר. מאחר שלא הצלחתי לסיים את הספר, אסרתי על עצמי לדלג לספרים חדשים כי ידעתי שזה אומר שאזנח אותו לעד ועכשיו העוצר הוסר ואני יכולה להמשיך לקרוא! בתקווה שבתדירות גבוהה יותר.

פתאום תוך כדי קריאה, מצאתי את עצמי חושבת שצריך לצלם את עצמי קוראת לסנאפצ'אט ואז הבנתי שאני לא ממש יכולה לעשות את זה במסגרת הדיטוקס ופתאום גם תהיתי למה שארצה לתעד את עצמי קוראת ספרים? אפשר לומר שזה סוג של שגרה עבורי אבל היא כל כך מטופשת.

מסר לעצמי: אל תצלמי את עצמך קוראת, זה מביך.

בסביבות 18:00 סוג של רימיתי, אבל הייתה לכך מטרה מוצדקת: למחרת היו לי צילומים והפעלתי את הוואטסאפ כדי לשלוח הודעות לכמה חברות בתקווה להשאיל מהן כמה פריטים לצילומים.

על הדרך תקפו אותי גם אינספור התראות שמהן התחמקתי כמו מקליעים, לא נכנסתי באופן פעיל לשום רשת חברתית אבל כמובן שאספתי על הדרך כמה קטעי אינפורמציה ובכך הדיטוקס לא היה שלם.

מסר לעצמי: בפעם הבאה שאת עושה דיטוקס, התנתקי לחלוטין מהטלפון וגם מהמחשב.

מאז שיש את העניין עם ההתראות הקופצות של הפייסבוק, גם מזה אי אפשר להתנתק לגמרי. גלשתי לי בתמימות באתרים שאין כל קשר בינם לבין רשתות חברתיות (אוקיי, בסדר, אסוס) וכל הזמן קפצו לי התראות. התעלמתי מהן בהצלחה אבל עדיין זה הרגיש שהרשתות החברתיות רודפות אותי גם כשאני מנסה להימנע.

ביום למחרת, בדיוק ב-11:00 הפעלתי שוב את הטלפון וחזרתי לענייניי. אני מודה שזה חסר לי קצת, במיוחד האינסטגרם - אבל מצד שני, זה ניסוי שאשמח לחזור עליו בשנית והפעם ב-100% ואולי אפילו לפרק זמן ארוך יותר.

מסר לעצמי: בערבים הפנויים שלך בבית, נסי לעשות מדי פעם סושיאל דיטוקס שכזה, גם אם לכמה שעות, רק כדי להתנתק קצת.

מאתגרת גם אתכן להשתתף ולשתף בתוצאות!

איך לעצב אלבום חתונה בפחות מ-300 שקלים?

$
0
0
אחרי ה#אירועלאחתונה, חיפשתי כל מיני דרכים יצירתיות יותר ופחות לעצב את אלבום האירוע במחיר שפוי.


 אני לא מאלה שנוהגות לפתח תמונות באופן קבוע, גם לא באירועים מיוחדים אבל האירוע מבחינתי היה כזה מפגן של כל מה שאני אוהבת, שזה היה בגדר עוול לא להציג את זה על שולחן הסלון לצד שאר הספרים היפים.

כשהתחלתי בחיפושים נתקלתי בבעיה דווקא בחזית הזו: לא מצאתי אלבום שקולע בדיוק למה שאני צריכה. אלבומים רבים היום עדיין נראים מיושנים וזאת למרות שתעשיית החתונות עצמה התקדמה באופן משמעותי כל כך בשנים האחרונות. מדובר בז'אנר שהרגשתי שהוא קצת נותר מאחור.

כשמצאתי אלבום שאהבתי, גיליתי שהתקציב שלו הוא מעבר למה שהייתי מוכנה להקדיש עבורו. אחרי הכל, האירוע היה מבוסס על רוח ההתנדבות והתרומה - ולא ממש רציתי להתפרע בדיעבד עם אלבום מפונפן, זו מבחינתי לא המטרה.

כל מיני אתרים לעיצוב תמונות גם לא היו אופציה כי לא התחברתי לעיצוב וכמעט עמדתי לוותר על הרעיון, עד שנתקלתי באלבום הזה. אלבום בפחות מ-12 פאונד (עם משלוח חינם) היה נשמע כמו דיל לא רע ואהבתי את המעטפת החיצונית שלו, את הספירלה ואת העובדה שכל עמוד מגיע ריק לחלוטין - קנבס חלק.

גם אחרי שקיבלתי את האלבום אני יכולה לומר שאני בסך הכל מרוצה, אם כי מפריע לי שהדפים כל כך דקים ולכן לי אישית פחות נוח לעבוד איתם.

כשקיבלתי לידיי את סט גיז'ל להתנסות, מבית מותג צעיר ומרענן בשם SoulandPaper, היה לי ברור שמדובר בשידוך מושלם עבור האלבום. אם להיות כנה, אילולא החבילה הזו הייתה נוחתת בפתח דלתי, יש סיכוי סביר שהיה מדובר בפרויקט שנידון להעלות אבק בבוידעם. זה מסוג הפרויקטים שקל לדחות למועד לא ידוע ולא לטרוח לחזור אליהם אף פעם, לכן שמחתי על ההזדמנות.

הקיטמכיל בתוכו כל מיני פריטים שמתאימים לפרויקטים הקשורים ביצירה ובעיקר בעיטוף מתנות, הפעם השתמשתי בהם רק למטרות סקראפ, בפעם הבאה אציג בפניכן אלטרנטיבה נוספת. אהבתי שהכל מתכתב באותה צבעוניות של שחור-לבן, שאגב באופן מקרי גם תואמת לאריזה של האלבום. הקוראות של הבלוג שלי יכולות לקבל 10% הנחה באתר בהקשת קוד קופון fashiontails

אהבתי את העובדה שלאלבום מהסוג הזה, בגלל האופי הפריסטייל שלו, אפשר גם לצרף כל מיני מזכרות שהן לא בהכרח תמונות מהאירוע, כמו למשל כרטיסי ברכה. אני ממילא טיפוס רגשני ששומר את כל המחוות הללו אז זה ממש נוח לאגד הכל במקום אחד.

אז עכשיו יש לי אלבום וזה ממש כיף. מזכרת נעימה מאירוע יפיפיה ולא סתם עוד תוספת לשולחן הקפה.

צילם את תמונות הזוגיות: תומר לשר
גילוי נאות: קיט ה-DIY התקבל לסקירה

העוזרים הקטנים מאחורי הקלעים

$
0
0
שגרת הטיפוח שלי השתנתה לאחרונה, לא רק מבחינת המוצרים שהפכו לחלק קבוע ממנה - אלא גם מבחינת הכלים והעזרים שבהם אני משתמשת כדי להטמיע את המוצרים בצורה יעילה יותר לתוך העור. נשמע מבלבל? מזל שהקדשתי פוסט שלם לנושא!

רולר רוז קוורץ 

מדובר באחד המוצרים שקיבלתי עליהם הכי הרבה תגובות בכל פעם שהוא צץ אצלי בתמונות ואני לא מאשימה אתכן: אין ספק שיש לו הופעה מסקרנת. אומר בכנות שהזמנתי את הגרסה הזולה ביותר שאפשר מאיביי לטובת צילומים - והוא אכן עושה את עבודתו נאמנה, כפי שהתגובות שלכן מוכיחות.

אומר  גם בכנות שרק כאשר הוא נחת אצלי, התחלתי באמת להתעמק במוצר כי הוא הצליח לסקרן אפילו אותי. את הרולר שלי הזמנתי  כאמור מאיביי במחיר יחסית זניח, המחירים של המוצר בכל מיני אתרים אחריםשבדקתי מזנקים ל-45-90 פאונד, תג נאה מאוד לכל הדיעות. אני מניחה שהמחיר נגזר מהאיכות של האבן, עד כמה זה משמעותי במבחן התוצאה? - לא יודעת לומר לכן. אם יש לכן תובנות בנושא מוזמנות לשתף כמובן.

כדי ליהנות ממלוא האפקט של הרולר, צריך להאמין בסגולות של אבנים מינרליות. רוז קוורץ אמורה להיות אבן הנשיות, אבן שיש בה יכולות ריפוי ואיזון. אני מודה - קריסטלים, אבני חן ומינרלים מאוד יפים בעיניי אבל אני לא בדיוק הטיפוס שישקיע 50 פאונד במוצר קוסמטי עם כל מיני מנטרות רוחניות.

מה שכן, למגע של האבן עם הפנים יש אפקט מקרר ואפשר להשתמש בה לצד השמן שבו אתן משתמשות במהלך שגרת הטיפוח בערב ובכך להטמיע אותו טוב יותר לתוך העור. אומרים שאחד היתרונות של הרולר הזה הוא בתנועות העיסוי שלו, מה שעוזר למצק את מרקם העור ולשפר את זרימת הדם. זה כבר נשמע לי הגיוני יותר ומשהו שאני יכולה להתחבר אליו. 

האם המוצר הזה מאסט בשגרת הטיפוח? כמו תמיד אני סקפטית, אבל אתן כבר תחליטו בעצמכן.

ניתן להזמין את הרולר כאן.

 מברשת פנים חשמלית

המוצר המסקרן הבא הוא מברשת פנים של Magnitone. מדובר במברשת שמגיעה עם שני מצבים - אחד לעור רגיל ואחד לעור רגיש, היא עובדת על בסיס של פולסים והיא מצפצפת שלוש פעמים במהלך הניקוי, בכל פעם מזכירה לעבור לאזור אחר של הפנים.

החברה מבטיחה תוצאות נראות בשיפור מרקם עור הפנים תוך שבעה ימים. היא מגיעה עם מטען מגנטי שבו צריך לעשות שימוש אחת לשבועיים והגודל המוקטן שלה הופך אותה למתאימה מאוד לנסיעות.

אז מה גזר הדין? אני לגמרי אוהבת אותה. כבחורה יוקרתית שעד כה דגמה את מברשת הניקוי של ביוטיקייר בלבד, אין ספק שיש כאן הבדל מהותי. אני מוצאת את עצמי משתמשת דווקא במוד הניקוי לעור רגיש - אמנם העור שלי לא רגיש בהגדרתו אבל אני מרגישה שהאפשרות הרגילה קצת מחוספסת לטעמי.

אני מניחה על העור תכשיר ניקוי מסוג קרמי ועוברת עליו עם המברשת. אני בהחלט רואה שהשימוש הקבוע במברשת שומר על הפנים שלי נקיות, חיוניות יותר ומסייע בהחלמה מהירה יותר של חברים לא רצויים. מאוד מומלץ.

אם אתן שוקלות להשקיע במברשת של חברה כזו או אחרת, הנה כמה טיפים שכדאי שתקחו בחשבון:
  • את הראש של המברשת יש להחליף כל שלושה חודשים.
  • את הראש של המברשת כדאי לנקות בשמפו בסיום כל שימוש.
  • בהחלט לא מומלץ לחלוק את הראש עם בן זוג, תחלקו חיידקים במקומות מקובלים יותר, לא שם!
  • כדאי מאוד להרטיב את המברשת לפני השימוש, היא גם ככה עמידה במים - נצלו את זה!
  • לא מומלץ להשתמש בפילינג או כל דבר עם גרגירים בשילוב עם המברשת, שכן היא גם ככה עושה לעור פילינג עדין.
את המברשת ניתן להשיג כאן

 מגבות פנים Muslin cloths

בכל רחבי היוטיוב שמעתי ביקורות נלהבות לגבי ה-Muslin cloth הזה ולא הבנתי מה הסיפור? מגבת פנים? זה הסטארטאפ פה? אז המוסלין הוא סוג של אריג ולכן מדובר במגבות שהסיבים שלהן מאוד פתוחים, מה שהופך אותן לסטריליות יותר ממגבות בעלות סיבים צפופים. קל לנקות אותן במכונת הכביסה ועצם השימוש בהן עושה פילינג עדין לפנים בצד של המחוספס של הסיבים ואילו הצד החלק יותר תורם לניקוי ופיניש אחרון. את המגבת שלי קיבלתי כשרכשתי את התכשיר הניקוי המהולל של Emma Hardie. אפשר גם לרכוש אותהבנפרד במארז של שלוש.

אז מה עושים עם המגבת הקטנה הזו בפועל? אפשר להשתמש בה כמו שמשתמשים בצמר גפן: להסיר באמצעותה ועם מסיר איפור - את איפור הפנים ו/או העיניים, לנקות באמצעות עם תכשיר ניקוי את הפנים. מדובר בשחקן חיזוק שאמור לסייע לכל תכשירי הניקוי שלנו לבצע עבודה יסודית יותר. המגבת הופכת את שגרת הניקוי למהירה יותר, היא קלה לניקוי ואם מקפידים לכבס אותה בתדירות מתאימה אז גם אין סיבה שתהפוך לחוות חיידקים.

אפשר להזמין אותן כאן.

אבן ניקוי

את האבן הורודה הזמנתי מאיביי, את אבן הלב קניתי בללין באחד המבצעים של המותג. הפעולה שלה דומה מאוד לפעולה של המגבת וגם של המברשת, רק באופן ידני. אני ממש נהנית מהשימוש באבן כזו: אני מחזיקה אותה מתחת לברז של מים חמימים עד שהיא מתנפחת ואז אני ממש מרגישה שהפנים שלי נהנות מטיפול ספא ביתי. 

גם את אבן הניקוי מומלץ לזרוק ולהחליף בחדשה כעבור שלושה חודשים ובדומה ליתר המכשירים שהוזכרו, גם היא מסייעת בניקוי יסודי של העור ובהסרה יסודית של האיפור. מה גם שהיא עולה בממוצע משהו כמו דולר באיביי, אז אין סיבה שלא לנסות. אפשר להזמין אותה כאן.

כפי ששמתן לב, להרבה מוצרים שהוצגו כאן יש תכלית דומה, אז אני לא באמת חושבת שיש סיבה להשקיע בכולם ובטח שלא להשתמש בכולם באותו ערב - זה כבר קרצוף מאסיבי מדי אפילו עבורי. אם הייתי צריכה לבחור במוצר שהכי כדאי להשקיע בו, הייתי בוחרת במברשת ואולי גם במגבות החביבות. אבן הניקוי היא Nice to have ורק לגבי הרולר - לא השתכנעתי בינתיים שהוא מספיק שימושי.

מהם המכשירים שמסייעים לכן בשגרת הטיפוח?

אהוביי השבוע, 14.2.16

$
0
0
אז כן, ולנטיינז וכל זה אבל אני רוצה להפנות אתכן לעובדה חשובה באמת: לא עשיתי קניות ארבעה שבועות. ארבעה. אני רוצה שניקח לנו רגע כדי להפנים את המידע הזה ולתת לו לחלחל פנימה, אני יודעת, זה מצמרר.

...

...

...

...

זהו, התאוששנו? אז מיותר לציין שבארבעת השבועות האחרונים עשיתי בעיקר שופינג חלונות ראווה וירטואליים ושיננתי לעצמי כל מיני מנטרות על חשיבות האיפוק העצמי. זה היה סוג של חוקן צרכני ואני יכולה לומר כעבור פרק הזמן הזה שאורו עיניי והגעתי למסקנה אחת חשובה - לקנות זה כיף יותר מלהתאפק. אז כדי לספק חומרים שיאפשרו גם לכן לבחון את הסיבולת שלכן, הנה המהדורה השבועית:

 פן עם פרינט גלקסיה זה סופר קול, זה כל מה שיש לי לומר בנושא. מכאן.

להתלהב מהמוצרים של Skinnydip זה כבר לא כזה קול לעומת זאת, אבל מה 'כפת לי? אלה עדיין המוצרים המושלמים ביקום. מכאן.

סכו"ם ברוז גולד? סליחה, סימן השאלה לא היה כאן במקום. אני צריכה את זה. מכאן.

יש לי עניין לא ברור עם כל האבנים והקריסטלים האלה לאחרונה, אז אם אפשר לסדר לי שני גושים שכאלה כמחזיקי ספרים, אני יותר מאשמח. מכאן.

הדפס קסום וכה טרנדי, בדיוק מה שקורבן אופנה כמוני צריך ממוסגר בביתו. מכאן.

בקבוק אלגנטי וקריפי בדיוק במינון הנכון, כמו שאני אוהבת. מכאן.

אפרופו קריפי ואלגנטי. מכאן.

לא ברור לי מדוע אני זקוקה לספר בנושא המרתק הזה, אני רק יודעת שזה המצב הנתון. מכאן.

אוזניות פסטליות עם גימור זהב, לא נספר לאף אחד איזו מוסיקה מחורבנת אני אוהבת להאזין לה בזמן נסיעות. מכאן.

קופסת אחסון שקופה ונאה, אקרילית עם פסים ניאוניים, חביבה ופוטוגנית. מכאן.

יש לי אובססיה למשקפיים של המותג QUAI והעובדה שכבר יש לי זוג אחד שלהם, באופן מאוד מפתיע (או שלא) רק החריפה את המצב. צריכה עוד. מכאן.

אני לא טיפוס של שעונים, כך שכנעתי את עצמי במשך שנים, אבל השעון הזה קוסם לי כל כך שאני שוקלת להוסיף אותו לווישליסט יום ההולדת שלי. הוא רוז גולד, מינימליסטי וייראה נהדר בכל התמונות המבוימות להחריד שלי. מכאן.

על מה אתן מפנטזות השבוע?

איך לשמור על ציפורניים חזקות?

$
0
0
זו שאלת המיליון, לא? טוב, לא באמת, אבל לאחר תקופה ארוכה שבה הציפורניים שלי היו קצרות מאוד ושבירות למדי, סוף סוף מצאתי את הנוסחה המנצחת לשמור עליהן עמידות יותר.

לא תמצאו כאן טיפים בסגנון "לא לשטוף כלים"או "לא לנקות את הבית"כי בכל זאת בחיים האמיתיים עסקינן, הטיפ העיקרי שלי הוא לא להשתמש בציפורניים בתור כלי עבודה ולא לגרד ולקלף באמצעותן כל מיני דברים. לקח כואב שנלמד לאחר שניסיתי באמצעותן לקלף שאריות דבק עמיד אחרי צילומי הפקה ו-Surprise surprise: זה אכן גרם להן להישבר בצורה מצערת.

אלו הם המוצרים שמשמשים אותי בימים שבהם אני בוחרת להשקיע אקסטרה בשגרת הציפורניים. ביום יום אני מסתפקת בהסרת לק, שיוף, שמן הזנה, לק בסיס וטופ קואוט. אני מוצאת שעדיף לא להתעלל בציפורניים לעתים קרובות מדי אז חלק מהפעולות כאן אני שומרת לאירועים מיוחדים יותר - בממוצע אחת לחודש אני מקפידה על הרוטינה כולה.

אני מתחילה בהסרת הלק באמצעות אציטון. במשך שנים השתמשתי במסיר לק ללא אציטון כי הוא נחשב בריא יותר ופחות מייבש את הציפורניים, אבל אני לא מרגישה הבדל מהותי כשאני משתמשת באציטון רגיל אז לשיקולכן כמובן.

כעת אני מכינה מסיכה ביתית לציפורניים הכוללת שני רכיבים בלבד שיש לכולנו בבית: שמן זית ולימון, את שני הרכיבים אני מערבבת יחדיו וטובלת בפנים את הציפורניים לכמה דקות קצרות. שמן הזית אמור לרכך את העור מסביב לציפורניים ולחזק את הציפורניים עצמן, הלימון אמור להבהיר אותן. זו פעולה שאני חוזרת עליה בממוצע אחת לחודש וטובלת את הציפורניים בפנים במשך כשתי דקות. אפשר גם לחמם את התערובת לכמה שניות במיקרו כדי שתהיה חמימה יותר.

כעת אני עוברת לקובית שיוף כדי ללטש את הציפורניים, גם זו פעולה שאני חוזרת עליה בממוצע אחת לחודש כדי לא להתעלל בציפורניים יותר מדי.

אני משייפת את הציפורניים באמצעות פצירת זכוכית שאמורה להיות עדינה הרבה יותר משאר הפצירות שקיימות בדרך כלל בשוק. זו שלי מחזיקה מעמד כבר כמה שנים טובות ומלכתחילה היא לא עולה כל כך הרבה, אז בהחלט שווה את ההשקעה.

אני ודוחף העור לא חברים טובים, נימי הדם שלי קרובים מאוד לציפורניים ולכן אני נפצעת בקלות רבה מאוד. במקומות מקצועיים אני מודיעה על כך מראש ומעדיפה לשלם יותר כדי לקבל מישהי עדינה מאוד, בבית אני משתמשת בו בעיקר כדי להסיר שאריות לק שהאציטון לא הגיע אליהן. כאמור - כמה שפחות התעללות, כך יותר טוב.

כעת אני משתמשת בשמן הזנה של ANNY שרכשתי לאחרונה במשביר, שמן מעולה ואולי השינוי הכי גדול בשגרת טיפוח הציפורניים שלי. אני באמת מרגישה שהוא מסייע לשמור על הציפורניים שלי בריאות וחזקות יותר. אני משמשת בו לפני כל מריחה מחודשת של לק.

אפשרות נוספת היא להשתמש ב-Lemony flutterשל חברת לאש, יש לו תכלית דומה אך הוא לא מגיע במרקם שמן כי אם במרקם חמאתי עם ריח חזק של הדרים. עוד מוצר מפנק וכיפי שלדעתי גם ממש מסייע לשמור על ציפורניים חזקות יותר. אני משתמשת בשני המוצרים הללו לסירוגין שכן אין באמת סיבה להשתמש בהם בבת אחת. את המוצר של לאש אין להשיג בארץ אבל אם מזדמן לכן לפגוש אותו במהלך נסיעה לחו"ל - אל תהססו, הוא מעולה!

המוצר הבא שבו אני משתמשת הוא לק בסיס של לאקה. אני מודה ומתוודה שהייתי בלוגרית רעה ולא תמיד הקפדתי על זה. זה נורא, אני יודעת, אבל הפסקתי עם דרכיי הרעות כי לק בסיס זה חשוב. ילדים, תאכלו גזר ותמרחו לק בסיס, אחרת לא תגדלו!

כעת אני עוברת להנחת הלק, So peachyשל איל מקיאג'. לק כתמתם, מהסקאלה שממנה אני בדרך כלל בורחת כמו מאש, אבל בגלל שהבסיס שלו לבן - הוא נראה עליי נהדר וגם הפורמולה שלו מושלמת. אני מניחה לקים בשתי שכבות דקיקות כדי למנוע פאשלות וכאב לב. מקנחת כמובן עם טופ קואוט, גם הוא של לאקה אבל כמובן שכל טופ קואוט איכותי אחר (מהסוג שלא משאיר בועות מעצבנות על הלק) יעשה את העבודה.

אם תרצו גם לצפות בסרטון שבו אני מדגימה את שגרת הטיפוח שלי, תוכלו לעשות את זה באמצעות הקלקה על מקש ה-Play:

מהם הטיפים שלכן לשמירה על ציפורניים חזקות?

הטרנד החדש בעולם הטלוויזיה

$
0
0
טלוויזיה מתוסרטת היא פאסה ולשם שינוי אני לא מתכוונת לומר "יחי מלך הריאליטי". אולי אני בעצם מתכוונת לסוג חדש של ריאליטי - דוקומנטרי אך כזה שיש בו מידה מספקת של מתח, ג'וס והתערבות עריכתית כדי להפוך את כל ההתעסקות בעובדות לצהובה. אני מדברת על סדרות שמבקשות לחקור את הפרשיות המשפטיות הסבוכות ולעתים גם הביזאריות ביותר, במטרה להשיב את הצדק על כנו. האם הן עומדות בכך בהצלחה?


Serial

מדובר בסדרה הראשונה מהז'אנר שבה נתקלתי והיא אפילו לא סדרת טלוויזיה, אלא פודקאסט. להאזנה לפודקאסט עלילתי צריך להתרגל. בדרך כלל צפייה בסדרות הוא תחביב משותף שלי ושל נתן, אבל כשמאזינים לפודקאסט, החוויה היא הרבה יותר אישית.

העונה הראשונה של Serial מתחקה אחר היעלמותה המסתורית של Hae Min Lee, תיכוניסטית פופולרית אשר גופתה נמצאה כעבור זמן קצר בנסיבות טראגיות. החשוד המיידי הוא מהגר צעיר והחבר שלה לשעבר אדנן, בחור מבריק עם זיכרון לא כל כך מבריק, שפשוט לא מצליח להיזכר מה עשה ביום שבו נעלמה כאשר האליבי שלו בחר להעיד נגדו. כל זה התרחש בשנת 1999 ומאז אדנן עדיין יושב בכלא. הפודקאסט עבר באופן יסודי מאוד על הראיות כדי להטיל ספק בהרשעה שלו, תוך כדי שאדנן ממשיך לטעון לחפותו. לפודקאסט תוכלו להאזין כאן.

The jinx


הפעם יש לנו סיפור הפוך, אודות איש בשם רוברט דורסט, אדם שבא מכסף, הרבה מאוד כסף וכך למרות שהואשם ברציחות שוב ושוב ושוב - עורכי הדין שלו הצליחו להוכיח את חפותו פעם אחר פעם. הסדרה הזו עוררה הרבה הדים בגלל האופן שבו היא השתלשלה וההשלכות המשפטיות שנוצרו בעקבות זאת - אני לא רוצה להסגיר יותר מדי פרטים כדי לא לספק ספויילרים, אבל זה בהחלט מרתק.


  Making a murderer

עוד סיפור שהוא אנטיתיזה לקודמו, הפעם מדובר בסטיבן אייברי, בחור עם אייקיו נמוך מהממוצע, אדם פשוט שמתגורר בעיירה קטנה בויסקונסין. הוא ישב 18 שנים על תקיפה ואונס שלא ביצע, רק כדי להשתחרר ב-2003 ולהיות מואשם פעם נוספת, הפעם ברצח של צעירה בשם ת'ריסה הולבלק, רצח שגם אותו הוא טוען שלא ביצע. גם הפעם הסדרה בוחנת את הראיות כדי להוכיח ספק סביר באמינותן. מדובר בסדרה בת עשרה פרקים של נטפליקס שעלתה לאוויר יחסית לא מזמן וגם היא עשתה רעש גדול בטלוויזיה ומחוצה לה, עד שאפילו הנשיא אובמה בחר להתייחס לטענות שהועלו במהלכה.


כמה דברים לקחת בחשבון כשצופים בסדרות הללו:
  • קודם כל, הן מרתקות. ניכר שהן יסודיות מאוד, יש בהן ראיות ותיעוד מצולם שמתפרש על פני שנים על גבי שנים, במקרה של Making a murderer משנות ה-80'ועד ימינו אנו. 
  • הן ארוכות מאוד. את רובן היה אפשר לדחוס לכמה פרקים בודדים אבל בטלוויזיה כמו בטלוויזיה, כל אחת מהסדרות הללו נמשכת שמונה עד עשרה פרקים, אז ללא ספק כדאי להתאזר בסבלנות.
  • אם אתן מצפות לסוף הוליוודי מהסרטים, אז צפויה לכן אכזבה. עורכי הסדרות בהחלט יכולים לערוך אותן בצורה מגמתית אם הם רוצים בכך, אבל הם לא יכולים בפועל להשפיע על מה שנעשה במציאות. רוב הסדרות הללו נידונו להשאיר אותנו עם סוף פתוח, שזה מתסכל, אבל בעיקר מאוד מטריד. אנחנו מצפות לסיים סדרות כאלה עם תחושה מובהקת שהצדק נעשה וזה לא המקרה.
  • הן מטרידות, כבר אמרתי? העובדה שכסף מנצח ואנשים שבאים מרקע פחות מבוסס נכלאים היא מטרידה, העובדה שמערכת המשפט נחושה להגן בעיקר על עצמה היא מטרידה. 
  • יש המון תיאוריות קונספירציה ברשת, המון. אישית אני נהנית לקרוא אותן, כמובן שאתן לא חייבות, אבל זה מעניק לתוכניות הללו מימד נוסף כלשהו.
אם אתן אוהבות כל מיני סדרות רצח, מתח וחקירות, אבל נמאס לכן מכל הממבו ג'מבו המתוסרט סטייל CSI, יש סיכוי גבוה שתתחברו לתוכניות מהז'אנר הזה.

האם צפיתן בהן? או בחלקן? מוזמנות לחלוק את הרשמים שלכן בתגובות!

החיים בפינטרסט

$
0
0
הפינטרסט זו רשת חברתית שאת השימוש של רוב היוזרים בה אפשר לתמצת לכדי משפט אחד: פותחים משתמש בהתלהבות, נועצים כמה תמונות, לא מבינים מה הקטע בלנעוץ כמה תמונות > נוטשים.

מהסיבה הזו בדיוק ברוב החשבונות שלכן (אתן יודעות בדיוק למי אני מתכוונת), אפשר למצוא משהו כמו עשר תמונות ואווירת נפטלין.

אני דווקא חושבת שפינטרסט יכול לשמש כלי עבודה לכל דבר, בטח אם אתן עוסקות בתחום הלייף סטייל אבל מקור לרעיונות טובים גם אם אתן לא. אשמח כמובן להזמין אתכן לעקוב אחר הפינטרסט שלי.

אני חושבת שפינטרסט שינה באופן מהותי את האופן שבו אנחנו צורכים תוכן משום שהוא הפך את המושג "השראה"למשהו מאוד נגיש ויומיומי, הוא הביא איתו גם כמה רעות אבל על כך נדבר בהמשך, הוא אמנם נזנח לאחרונה בגלל התחזקותו של האינסטגרם, אבל בעיניי שתי הרשתות הללו, על אף קווי הדמיון ביניהן, ממלאות פונקציות שונות וגם בכך נעסוק.

אז מה עושים עם הפינטרסט?

אם אתן מגיעות מעולם הלייף סטייל, אם אתן עצמאיות ועובדות עם לקוחות - הפינטרסט יכול לשמש כלי עבודה לכל דבר עבורכן ומדובר בעולם ומלואו. אתן יכולות ליצור לוח השראה ולשתף את הלקוחות שלכן בו, אפשר להפוך את לוח ההשראה למשותף ולאסוף יחדיו חומרים. זה ממש יכול להיות סוג של תיאום ציפיות: לוודא שאתם משדרים על אותו גל.

אני תמיד יוצרת לוח השראה לפני צילומי הפקות, כדי לשלוח לכל המשתתפים. אם תמונה שווה אלף מילים אז בורד השראה יכול לעשות מהפך בתהליך העבודה.

אם אתן נשות מקצוע מהסוג שממליצים עליהן, אז אני ממליצה בחום לפתוח בורד המלצות וללקט בו את כל ההמלצות שצברתן. הרוב מעלים את ההמלצות לפייסבוק, שזה מצוין, אבל הפיד של הפייסבוק משתנה בקצב מהיר ואם לא ריכזתן את ההמלצות במקום אחד - הן עלולות ללכת לאיבוד. את הטיפ המצוין הזה קיבלתי בהרצאה של יונית צוקשעסקה בפינטרסט.

אם אתן לא מגיעות מתחום הלייף סטייל ועולם התוכן שלכן ושל הפינטרסט שכולל בעיקר מקרונים ופרחי אדמוניות - לא משיקים, זה לא אומר שהרשת מיותרת עבורכן. אתן יכולות להשתמש בה כדי לאסוף מתכונים, כדי להתעדכן בטרנדים, כדי לקבל רעיונות לעיצוב הבית, לתכנן חופשות (יש אפשרות להזין את יעד החופשה שלכן ולקבל אימג'ים רלוונטיים), כדי לקבל רעיונות כיצד לסגנן פריטי אופנה קיימים ועוד ועוד, באמת שהאפשרויות בלתי מוגבלות.

עשו ואל תעשו בפינטרסט ועוד כל מיני טיפים שימושיים:
פינטרסט זה לא החיים האמיתיים, בואו נוריד את זה מהשולחן. יש סיכוי טוב שאם תנסו לחקות בדיוק את התכנים שאתן רואות שם, תהיו ראויות למשבצת בסרטון פארודיה של באזזפיד במקום לקבל תוצאה שווה נעיצה. השתמשו בפינטרסט כמקור השראה בעירבון מוגבל, כדי לקבל רעיונות וכיוון כללי.

אם אתן בלוגריות, נסו לשוטט בפינטרסט באופן קבוע, זה יעזור לכן לקבל רעיונות לפוסטים חמים ולהבין מהם הנושאים הטרנדיים. כמו כן, הקפידו לנעוץ את התמונות שלכן בפינטרסט באופן קבוע הישר מתוך הבלוג.

הבעיה המהותית בפינטרסט היא שלרוב התמונות שם אין אמא ואבא. אם אתן מתכננות פוסט או לעשות כל שימוש בתמונה שהגיעה מהפינטרסט, דעו שלתת קרדיט לאתר עצמו בתור מקור התמונה זה לא נכון והפרה של זכויות יוצרים. אל תקחו חלק בפסטיבל גניבת התוכן הזה, כי גם אתן עלולות למצוא את עצמכן יום אחד בצד השני, עם תמונה שצילמתן והשקעתן בה משוטטת ברשת מבלי שיהיה לה מקור - וזו חוויה לא נעימה.

בכל רשת חברתית המשתתפים מחפשים תמונות ותוכן בעל ערך עבורם, לכן לצד נעיצת תמונות שלכן שנועדו לקדם את עצמכן  הקפידו גם לנעוץ תמונות משלכן וליצור לוחות השראה שיכולים להיות בהם ערך לשאר הגולשים. אם בשאר הרשתות החברתיות המיקוד הוא "אני אני אני", אז בפינטרסט זה דווקא לא כך ולמעשה, תמונות שלא רואים בהן פנים הן תמונות שסביר יותר שמשתמשים אחרים ינעצו. אם אתן לא נהנות מהשימוש בפינטרסט - סביר להניח שזה יורגש מהר מאוד.

בעוד שהאינסטגרם זו רשת שאמורה להוות ביטוי לסטייל אישי (או כך אני רוצה לקוות), בפינטרסט מלקטים תמונות מאזורים נידחים יותר ופחות ברשת, מה שהופך את התמהיל שמופיע לסוג של מיש-מש. כדי למקד את החיפוש, השתמשו במנוע החיפוש והקלידו בו מילות מפתח רלוונטיות.

אם אתן נועצות תמונות משלכן, הקפידו להשתמש במילים רלוונטיות ומבוקשות בתיאור התמונה, וודאו שגם במשתמש שלכן מופיע תיאור קצר על מי שאתן ולינקים נוספים למדיות האחרות שלכן (יש גם פינטרסט שמיועד לעסקים והוא מומלץ בחום למי שמשתמשת בפלטפורמה כדי לקדם את העסק שלה).

הורידו תוסף Pin itלדפדפן שלכן, כך שאם נתקלתן בתמונה שנמצאת במקום אחר ברשת, תוכלו לנעוץ אותה ישירות לבורד השראה עם התיאור האוטומטי שלה.

חיפשתן משהו מביך בפינטרסט ואתן לא מעוניינות לאפשר לכל העולם ואשתו לראות במה מדובר? לכו להגדרות הפרטיות שלכן והסירו את האפשרות להציג את מילות החיפוש שהקשתן.

לפינטרסט יש אפשרות לעקוב אחר ההתנהלות שלכן באתרים שונים כדי לשפר את התוצאות שמציגים לכן (ואת המודעות שמציגים לכן) בפיד, מומלץ להסיר את האפשרות הזו. מצרפת צילום מסך של האופציות שכדאי לסמן:







אם אתן עובדות על פוסט מסוים ואתן לא רוצות שאחרים ייחשפו לתכנים שאתן נועצות, יש לכן אפשרות לנעוץ אותם בתוך בורד סודי.

גם פינטרסט מבוססת במידת מה על אינטרקציה בין משתמשים אחרים: אתן יכולות לשלוח נעיצות בפרטי (אופציה חדשה יחסית), להגיב לנעיצות של אחרים וגם להפוך משתמשים אחרים לשותפים של לוחות השראה שאתן נועצות.

להבדיל מאינסטגרם עם הפורמט הריבועי, התמונות שהכי ננעצות בפינטרסט הן דווקא תמונות ארוכות יותר. בנוסף, בדומה לפייסבוק, פינטרסט איפשרה לאחרונה נעיצת גיפים - אם כי שם התופעה עדיין לא נכנסה במלוא העוצמה.

האשטגים כלליים לא עובדים טוב בפינטרסט. כבר אמרנו שפינטרסט זה מקום עצום ורנדומלי של אימג'ים? אם אתן רוצות לעשות שימוש בהאשטאגים, אתן יכולות ליצור האשטאג ייחודי עבורכן ולצרף אותו לכל תמונה שלכן שתנעצו.
לסיום, אינפוגרפיק שמספר מה עובד ומה לא עובד בפינטרסט, נלקח מכאןופוסט מעולהשל יונית צוק שמוקדש כולו לרשת החברתית.

מקווה שהטיפים היו שימושיים עבורכן!

פינוק מושלם לסופ"ש - Smoothie bowl

$
0
0
בימים שבהם יש לי אקסטרה זמן פנוי להשקיע בארוחת הבוקר, כלומר בסופ"שים, אני נהנית להכין לעצמי Smoothie bowl - שהפך לסוג של טרנד חם בעולם הקולינריה. מדובר במיקס בין ארוחת בוקר לשייק, מה שהופך את זה למזין ואפילו בריא, אך גם למזין, טעים ומפנק במיוחד.

 היתרון הגדול בשייקים הוא היכולת לצרוך פירות מבלי לאבד את הערך התזונתי שלהם, אלמנט שנשמר גם כשמכינים קערה מלאה בכל טוב. בתקופה הזו של החורף אפשר להכין קערה כיפית במיוחד ואני ממליצה להצטייד בפירות קפואים (את שלי קניתי בטיב טעם) כדי להוסיף משהו אקסטרה לתפריט וגם כי לקנות אותם טריים זו אופציה הרבה יותר יקרה במחוזותינו ועל כן לא כל כך ריאלית.

מה שכיף ב-Smoothie bowl זה שאפשר לעשות מיקס של כל מיני פירות שאוהבים, אפשר לבחור שזה יהיה סמיך או דליל כמה שרוצים. הצעת ההגשה שמוגשת בפניכן היא זו שאני נהנית ממנה במיוחד אבל כאמור - אפשר לשנות, לשלב, להוסיף ולהוריד כמה שרוצים.

הסיבה שגם את שאר הפירות הטריים בחרתי להקפיא היא כי מדובר בטריק שעובד טוב יותר במיקסר: הרבה יותר קל לערבב רכיבים קפואים בצורה אחידה מאשר רכיבים טריים שכמעט תמיד יוצרים גושים בתערובת.

רכיבים

ארבעה תותים שהקפאתי לילה לפני
בננה שהקפאתי לילה לפני
כוס חלב סויה/ שקדים (אפשר גם מים במקום)

תוספות

פירות יער קפואים
חלווה או שוקולד מפורר
כף זרעי צ'יה (בריא ומזין!)
גרנולה (כמה שיותר אורגנית ונטולת תוספים, כך יותר טוב)

 מערבבים את התותים, הבננה וכוס החלב במיקסר עד שמקבלים תערובת אחידה, מעבירים הכל לקערה. מוספים לקערה את התוספות בכמות שנראית מתאימה לעין וחופרים פנימה!

הכנתי גם סרטון שמדגים בצורה מפורטת יותר את תהליך ההכנה:


 אם ניסיתן, טעמתן ואהבתן, מוזמנות לתייג fashiontailsmoothie# באינסטגרם! 

It girl

$
0
0
אחד המותגים המסקרנים שפגשתי השנה היה It cosmetics. נכון, אי אפשר להשיג את המוצרים של החברה בארץ, אבל לגמרי שווה לעשות את המאמץ כדי להניח עליהם את הידיים בכל זאת, כי מדובר במוצרים לא שגרתיים בעולם הביוטי.

It הם ראשי התיבות של Innovative technology. המוצרים של המותג פותחו בצמוד לעבודה עם מנתחים פלסטיים כשהמטרה היא להציע פתרונות לכל מיני בעיות בעור, לצד מוצרי טיפוח וכל מיני כלים מתאימים להנחת האיפור.

המותג לא מנסה על בעלי חיים ועבורנו בלבנט, ניתן להשיג אותו באמצעות אתר ביוטילישאו באמצעות אתר גלאבוט, שם יש מבחר גדול באופן מפתיע של מוצרי החברה (אתייחס לכך בהמשך).

יצא לי להתנסות באמצעות גלאמבוט בכמה מוצרים שאותם תכירו כעת:

CC+ your skin but better

העניין עם מוצרי It cosmetics הוא שעל כולם אני ממליצה לקרוא ביקורות מפורטות לפני שמזמינים. אתן עלולות לחשוב שאתן מזמינות מוצר מהסוג שאתן מכירות אבל לקבל משהו שונה לגמרי. גם ה- +CC הוא יצור משונה: כשחושבים על מוצר בז'אנר הזה חושבים על משהו מאוד קליל אבל יש לו כיסוי של מייקאפ לכל דבר. הוא מאוד Dewy והוא משאיר את העור במראה מאוד "חי", כך שייתכן שהוא אפילו לא כל כך יתאים לקיץ. הגוון שלי הוא הבהיר ביותר והוא לגמרי מתאים לי. עוד נקודה שראוי לציין זה שה-CC מגיע עם SPF 50 שזה מאוד מרשים. אני אוהבת את המוצר הזה, את הכיסוי ואת הגימור שהוא מעניק, אבל זו לא הייתה אהבה משימוש ראשון, כי כאמור - ציפיתי למשהו שונה לגמרי.

Bye bye redness

עם המוצר הזה יש לי יחסי אהבה שנאה: הזמנתי אותו בעקבות המלצה של קוראת, כי חיפשתי מוצר Heavy duty שיצליח להעלים את זכרם הלא רצוי של חברים שצצים על העור. הוא מגיע בגוון אחד כתמתם שאמור להיות אוניברסלי לכל סוגי העור ובחברה מסבירים שהוא בעצם מכיל בתוכו את הפיגמנטים הירוקים שאמורים לטשטש אדמומיות.

השתמשתי בו בפעמים הראשונות כקונסילר מן המניין, משמע מעל המייקאפ והרגשתי שבתאורות מסוימות אפשר ממש להבחין בכתם כתמתם מעל המייקאפ. אמרתי "אוי ואבוי"ואפילו סיננתי כמה "גוועלד" - וניסיתי להשתמש בו מתחת למייקאפ, תוך שאני מטשטשת אותו היטב עם מברשת רחבה.

יש לו מרקם מוס אוורירי ודרוש ממש מעט ממנו כדי להשיג כיסוי משמעותי, אבל אני עדיין לא בטוחה מה אני חושבת עליו. אני מרגישה שגם מתחת למייקאפ הוא לא ממש עובד, כי יש לו כיסוי של מייקאפ בעצמו ולכן השילוב הזה יוצא כבד וקייקי מדי. אמשיך לחקור את הנושא. אני חושבת שכמוצר בפני עצמו הוא מאוד איכותי אבל הוא כנראה לא באמת מתאים לכל סוגי העור, כמו למשל לעור החיוור שלי.

Bye bye under eye correcting cream

עוד מוצר בגוון אפרסקי אך במרקם שונה לחלוטין הוא הקורקטור שאותו אני מניחה מתחת לעיניים. אין לי הרבה מה לומר לגביו, הוא אחלה של מוצר שעושה את העבודה, במיוחד בשילוב עם הקונסילר המפורסם של המותג... אז ללא הקדמות מיותרות, הכירו את...

Bye bye under eye concealer

עוד מוצר שהוא לחלוטין מפתיע הוא הקונסילר של It cosmetics, אחד ממוצרי הדגל שלהם. מדובר במוצר מאוד סמיך, שפכטל רציני, מאוד בהיר. מספיקה כמות מזערית ממנו כדי להגיע לכיסוי מלא והשילוב בינו לבין הקורקטור מסוגל להסתיר גם כהויות ממש מהותיות מתחת לעיניים.

טיפ: לעבוד איתו עם ספוגית קטנה, כי רחמים על המברשת שתצטרך להתמודד עם סוס עבודה כזה. חיסרון: גם אחרי שנקבע את הקונסילר עם פודרה מתחת לעיניים, הוא ימשיך להיות דביק ולא יתייבש לחלוטין למשך כל היום. מצד שני, הוא גם לא נכנס לקמטוטים שבאזור העיניים. מוצר מוזר כאמור.

כל מה שפירטתי כאן כנראה גם מסביר מדוע המוצרים של It cosmetics צצים לעתים קרובות כל כך בגלאמבוט, אני מניחה שיש הרבה משתמשות שלא מתחברות לכל המרקמים הלא שגרתיים, אבל אני בכל זאת אוהבת את המותג וחושבת שהוא מביא עמו בשורה מעניינת.

למי שתוהה, אפשר למצוא בין מוצרי החברה גם ערכות קונטור, סמקים ואפילו פלטת צלליות, אבל אלו מוצרים שמעוררים פחות הייפ ביחס לחברות אחרות ולכן המותג מוכר בעיקר בזכות כל אותם מוצרי הבסיס שהזכרתי. בביוטיליש ידוע לי שהמשלוח יחסית יקר ולכן עם משלוח פיקס של 10$ בגלאמבוט, לדעתי זו אופציה הרבה יותר נוחה לכיס.

האם יצא לכן להתנסות במוצרי החברה? אשמח שתחלקו איתי המלצות של מוצרים שאהבתן!

האמת שמאחורי האינסטגרם - פרק שני

$
0
0
ככל שהזמן חולף, אני מוצאת שהאינסטגרםמייצג פחות ופחות את חיי היום יום שלי ואולי את הדרך שבה הייתי רוצה שהם יתנהלו. סוג של עולם מקביל שבו אני צועדת על עקבים גבוהים כשבפועל אני יושבת חמוצה בבית עם פיג'מה מלאת כתמים (חמאת בוטנים, אלא מה).

באמצעות האינסטגרם אני יוצאת סוג של יומן ויזואלי שמשקף את הטעם שלי, אך האם הוא באמת משקף את מה שאני עושה בפועל באותו רגע? בואו נצלול פנימה ונגלה (ספויילר: לא).

בשלב הזה כל תמונה של היד עם הקעקוע מחזיקה באובייקט כלשהו על רקע לבן תקבל הרבה לייקים.

אתן קוראות לזה אמנות, אני קוראת לזה "שילמתי-על-הפרחים-ועל-כן-אנצל-אותם-עד-תום".

שילמתי 90 שקלים על חמישה פרחים שמתו תוך שלושה ימים, זה הפרח היחידי ששרד. לזכרם ולזכרו של ההגיון הבריא שלי.

הדבר היחידי בתמונה הזו שבאמת שייך לי זו כוס הקפה המג'ויפת. זה כולל את הטבעת, השעון וכמובן גם הכרטיס לחדר - אף אחד מהם לא שייך לי.

זה לא הבית שלי, אולי העובדה שבתמונות מתועדים אנשים אחרים מסגירה זאת.

גם זה לא הבית שלי.

לא צבעתי עמוד בחוברת צביעה מימיי, מה שלגמרי לא סותר בעיניי את העובדה שיש לי לפחות שלוש חוברות צביעה שונות בבית.

הדס החזירה את הסלט שלה קצת אחרי שהתמונה הזו צולמה, הוא לא היה לה טעים.

ריטשתי את הקיר כל כך חזק שכמעט ולא רואים את השליכט המגעיל שכל כך מאפיין דירות רמת גניות מהאייטיז.

התמונה הזו צולמה בחדר שירותים, מעוצב, אך עדיין - שירותים.

גם הברנש הזה תועד בעודו אורב לי בכניסה לשירותים.

אילו סטוקינג של ידיים מחזיקות בטלפון היה נחשב כהטרדה, כבר מזמן היו כמה וכמה צווי הרחקה תחת שמי.

התמונה הזו הצחיקה אותי יותר מכפי שהייתי רוצה להודות בכך, כי זה נראה כאילו בריאן הכלב מנשנש שאריות של חביתת קמח חומוס.

אני סוף סוף מרוצה בתמונה הזו כי הרגשתי שנראיתי בה רזה מספיק.

צילמתי את הפריים הזה במשך כל כך הרבה זמן, שלא שמתי לב שהשותף שלי לפגישה בבית הקפה כבר הגיע.

דחפתי את רגליי החיוורות לקומפוזיציה הזו באלגנטיות, כדי ששאר המצולמות לא ישימו לב שהפכתי אותן לפרופ בצילומים שלי.

צילמתי דשא וקראתי לזה אמנות, אם עשיתן לזה לייק הבדיחה היא על חשבונכן.

משפטים מעוררי השראה לימים שבהם אין לי תמונות מעניינות להעלות.

עשיתי כל שביכולתי כדי לטשטש את העובדה שאני לא מאופרת, לובשת פיג'מה מוכתמת (חמאת בוטנים, אמרתי לכן) והשיער שלי אסוף בקוקו מנקות.

ואז היא אמרה לי "תראי, אני עושה אירה!"

רגע אחרי שהתמונה צולמה, פרי נגסה באחד הוופלים ורצה איתו כבן ערובה לחדר השני. היא ידעה שאכעס.

הקפה התקרר עד שסיימתי ונאלצתי להכין אחד חדש.

את המגש הזה הכין לי נתן לאחר שהושבתי אותו מול טוטוריאל ואמרתי לו "כזה!". אני אומרת לכן, הוא איש אומלל.

התמונה הזו היא המאסטרפיס שלי. כל אחת ומקור הגאווה שלה בחיים.

כי תמיד כשאני עובדת על השולחן, אפשר למצוא עליו מונחות באופן ספונטני אך מתוכנן למופת - נעליים בגוון פסטלי #מהה

רק מהזווית הזו (סמכו עליי, בדקתי) אי אפשר לראות כמה איום ונורא יצא המניקור שלי.

ולמרות זאת אני עדיין נמצאת במרדף אחר מוצרים נחושתיים חדשים לצלם.

ייתכן שההשתקפות במשקפי השמש מסגירה זאת: התמונה הזו צולמה בעוד נתן רוכן מעליי בספסל בפארק, להפתעתם של המטיילים המנומנמים במקום.

התמונה הזו לא מבוימת אבל הסיבה היחידה שבגללה זה קרה היא כי ניקינו את שאר המיטות. כמו כן, השתדלתי מאוד לא להעלים לפרי בטעות את כף הרגל כשריטשתי את הרקע של המרצפות הכעורות.

אחראי המשמרת שעבר במקום תהה מדוע אנו מתאמצות כל כך לצלם את התמונה מלמעלה. בין פריים לפריים הוא קיבל שיעור אינסטגרם מזורז.

הכי רחוק שהגעתי עד כה זה לפתח תקווה. סתם אני צוחקת, מה יש לי לחפש שם? זה יחייב אותי לצאת מהפיג'מה (צריכה לזכור לכבס אותה כבר).

העליתי את התמונה הזו כדי שיחשבו שאני עומדת להתפנק באמבטיה, למרבה הצער יש לי רק דוש (צילום: 35MM)

צילמתי את התמונה הזו ברקע פיסת הירק היחידה שמצאתי מתחת לבית שלי. להזכירכם, אני גרה מעל שווארמיה.

יש לי חברה שעד היום משוכנעת שהמברשת הזו שאני מצלמת בכל פעם היא ויברטור.

אז אלו הם חיי הזוהר שלי, אבל נא לא להיתמם! אני בטוחה שגם אתן העליתן מתישהו תמונת אאוטפיט יומית שלא מזכירה בשום דבר את החינניות של הפיג'מה שאתן לובשות.

לחלק הראשון בסדרה, לחצו כאן.

בחזרה לצבעים

$
0
0
אני לא יודעת לספר לכן אפילו כמה זמן לא לבשתי על עצמי משהו צבעוני. קצת חריג עבורי, אני יודעת, אבל אני מודה שלא הרגשתי משונה בכלל ללבוש רק כל מיני גוונים אפורים - בהירים או להיפך, כל מיני גוונים כהים ואפילו שומו שמיים - שחור!

אני לא יודעת אם זה תחילתו של שינוי, או כך מרגישה ההתבגרות שתמיד מספרים לי עליה אבל אני מסרבת לשמוע - אני רק יודעת שזה כרגע הסטייט אוף מיינד שלי ואני עוברת שינויים כאלה כל כמה זמן. משתעממת, מחדשת, משהו מזה דובק לאורך זמן ואז משתעממת שוב, מחדשת וכן הלאה.

זו גם הסיבה שבגדים לא שורדים אצלי מבחירה הרבה מאוד זמן למעט כמה פריטים בודדים. חשבתי לעצמי: אם כל שאר הדברים נתונים לשינויים כל הזמן, למה לבגדים צריך להיכבל וללבוש כל הזמן אותו דבר? השאיפה צריכה להיות לקנות פחות, לקנות נכון יותר, אבל להתחייב כל הזמן לסגנון מסוים ולפריטים מסוימים - זה כבר לא בשבילי.

בכל מקרה, כל ההקדמה הזו נועדה לספר שהפעם דווקא חזרתי ללבוש משהו צבעוני, לא הייתה ברירה, הצבע של החצאית הזו הוא ירוק רעל מהפנט. הוא אפשר לי לעשות קולור בלוק ולשחק עם כל מיני צבעים כמו שתמיד אהבתי אבל גם להוסיף נגיעות של גוונים ניטראליים יותר כמו שאני אוהבת עכשיו, כך מסתבר.

מה אתן מעדיפות? צבעוני הארדקור? מונוכרומטי? ואולי בכלל שילוב של גם וגם? אשמח שתספרו לי!

 אני לובשת: סריג - איביי (מכאן), חצאית - נעמה בצלאל (באדיבות המעצבת, עונה נוכחית), מגפיים - אסוס (ישנים), שרשרת - שלי דהרי, תיק - אלדו (מאסוס, ישן), משקפיי שמש - אסוס (מכאן)

איך מצלמים תמונות אינסטגרם מושלמות?

$
0
0
רשת חברתית שמעסיקה הרבה מכן ונראה שלא כולן מצליחות לפצח אותה - היא האינסטגרם. הצהרתי לא פעם  שזו הרשת החברתית האהובה עליי וכנראה שאחרים מסכימים איתי, כי היא עושה נפלאות לעסקים ומוכרת טוב יותר אפילו מהפייסבוק.

כמובן שהרשת הזו לא שימושית רק לעסקים: היא מעולה לבלוגריות, לאמנים, מעצבים וכל מי שרוצה להציג את טביעת העין שלו בצילומים באמצעות פיד יפה ומגובש. הקושי הוא כאמור ליצור פיד כזה. מה נכון להעלות? על מה לוותר? איך לערוך את התמונות? על כל השאלות הללו ניסיתי לענות עם חברתי בת שבע מ"שקר החן והבל היופי"והנה הפידים שלנו להיכרות עוד לפני שנתחיל:



הכנו סרטון שמציג את צורת העריכה של בת שבע באייפון ואת צורת העריכה שלי באנדרואיד:


וכעת נעבור על הפרטים שהוצגו בסרטון ועוד כמה אפליקציות שאני מחבבת:

Snapseed - האפליקציה של גוגל שעליה בת שבע דיברה. היא אפליקציה שמאפשרת לסמן אזורים במסך על גבי התמונה כדי להבהיר אותם. מאחר שלא תמיד האור נופל בצורה אחידה על התמונה, בפועל נוצר מצב שאזורים מסוימים כהים מדי מאחרים ולכן הבהרה כללית של התמונה לא תמיד תעזור והאפליקציה הזו פותרת את הבעיה הזו.

Photoshop express - מדובר בתוכנה חינמית שיש בה גם כל מיני פילטרים נחמדים שבהם אני פחות משתמשת, אבל יש בה בעיקר כלים מעולים לתיקון צבעים ולחידוד התמונה. אני מוצאת שפונקציית ה-Sharpen באפליקצייה הזו היא הכי יעילה שיש.

Facetune - אפליקציה ישראלית שפותחה כדי לשפר את הסלפי שלכן, בפועל אני משתמשת בה כדי להלבין רקעים לבנים שהם לא מספיק לבנים בעיניי. האופציה הזו היא לא מאסט, זה ממש למיטיבי לכת, אבל היא יכולה לעשות פלאים בתמונות חשוכות יותר שצולמו בתאורה מלאכותית או בתמונות שצריכות בוסט לבנבן.

Camera360 - האפליקציה האהובה על בת שבע לסלפיז, היא משפרת באופן מיידי את התמונה מבלי להעלים תווי פנים או ליצור תמונה מרוטשת מדי.

Vsco - האפליקצייה של כל ההיפסטרים, אני גם מאוד אוהבת אותה אם כי לאחרונה משתמשת בה פחות. יש בה כמות אינסופית של פילטרים, הן חינמים והן כאלה שניתן לקנות והיא מציגה פיד של התמונות שנערכו בה, כך שאם אתן עורכות תמונות רק בה - תוכלו לדעת בדיוק כיצד נראה הפיד שלכן עוד לפני שאתן מעלות את התמונות לאינסטגרם.

אינסטגרם - תופתעו לגלות אבל מדובר גם בתוכנת עריכה מעולה, במיוחד מאז שנוספו לה הפילטרים והפונקציות החדשות. הפילטר האהוב על בת שבע הוא Claderon שהוא קר, לבן וחד מאוד, הפילטר האהוב עליי הוא Gingham שגם הוא קר אבל בהיר ורך מאוד. אם אתן לא מתחברות לעריכות מורכבות מדי, אתן לגמרי יכולות לקבל את כל מה שאתן צריכות באמצעות עריכה באינסטגרם בלבד.

Layout - האפליקציה של האינסטגרם ליצירת קולאז'ים: היא יוצרת קולאז'ים נקיים ומודרניים מאוד, אז מומלץ להשתמש בה אם אתן מחובבות הז'אנר או זקוקות לכך בתמונות מסוימות. עם האפליקציה הזו אפשר גם ליצור קולאז'של אפקט מראה, שזה טרנדי למדי בעולם האופנה ושימושי להצגת אאוטפיטים.


מדדים לשים אליהם לב:

Sharpen + contrast - הופכים את התמונה לחדה יותר
Exposure, brightness, highlights, shadows - הופכים את התמונה לבהירה יותר
Tint - מוסיף ורדרדות לצילום
Temperature - מאפשר לכן להפוך תמונות חמות וצהובות לקרות יותר. מדוע זה מומלץ? אור לבן תמיד מחמיא יותר מאור צהוב וזה שימושי במיוחד בתמונות שלא צולמו בתנאי תאורה אופטימליים.

כמה צריך מהכל? זה כבר עניין של ניסוי ותהייה - ומשתנה מתמונה לתמונה. שחקו עם הפרמטרים עד שתקבלו תוצאה שמוצאת חן בעיניכן ותהיה דומה לשאר התמונות.


טיפים כלליים לשימוש באינטסגרם:

האשטאגים - אינסטגרם שינו את האלגוריתם שלהם לאחרונה כך שרק האשטאגים שמעלים בזמן אמת הם האפקטיביים ביותר. זה אומר שאין תכלית להעלות תמונה ולהוסיף לה האשטאגים בדיעבד. הורידו את האפליקציה Tagsforlikes והכינו לעצמכן רשימות של האשטאגים רלוונטיים לפי סוגי תמונות כדי שתוכלו להעתיק ולשלוף מיד עם העלאת התמונה.

אילו האשטאגים עובדים הכי טוב?האשטאגים שהם לא כלליים מדי ולא ספציפיים מדי, שיש להם קשר לנושא שבו עוסקת התמונה. תוכלו גם להיעזר בקבוצות האינסטגרםהשונות בפייסבוק כדי לחפש האטשטגים הרלוונטיים לתחום העיסוק שלכן.


כלל האצבע אומר שמומלץ להעלות 1-3 תמונות ביום כדי ליצור עקביות אך לא להספים. מאחר שאני מייצרת תוכן בכמות גדולה כל כך, אני עצמי לא תמיד מקפידה על החוק הזה ובפועל מעלה לעתים גם 4-5 תמונות ביום, שמע ישראל. זה לא מומלץ, אני יודעת, חלקכן יחשבו שזה מתיש - גם את זה אני יודעת, אבל לכל חוק יש יוצאים מן הכלל ולכן גם אם אתן לא מצליחות להעלות תמונה ביום, העיקר שהתמונות שלכן תהיינה אחידות במראה אך מגוונות בנושאים.

זה טיפ שלמדתי מאירה: הקפידו לעבור כל יום על ההאשטאגים שאתן הכי מרבות להשתמש בהם ולבדוק אילו תמונות נוספות מאוגדות תחתיהם. עשו לייק, הגיבו על התמונות - צרו אינטרקציה וכך יש סיכוי טוב יותר שהפרופיל שלכן יתגלה ותקבלו עוקבים חדשים.


איך בוחרים Theme לאינסטגרם?

זה כבר עניין של טעם אישי. סביר להניח שיש דרך שבה אתן מצלמות ועורכות את רוב התמונות שלכן ואולי אתן חורגות ממנה לעתים. נסו לנתח ולהבין מה זו הדרך הזו ולהשליך את צורת העריכה הזו גם על כל שאר התמונות באמצעות תיקוני הצבע והשימוש בפרמטרים שעליהם כתבתי.

אם אתן נתקלות בתמונה שהיא חריגה ויזואלית, אל תעלו אותה לאינסטגרם. בשביל זה יש פייסבוק, טוויטר וכל מיני רשתות חברתיות שבהן הדגש על הפיד הוא פחות משמעותי מאשר בה. לא כל תמונה שאתן מצלמות תהיו מוכרחות להעלות בלייב ואינסטגרם לא חייב לתעד את חיי היום יום שלכן (אני חושבת שהעברתי את הנקודה הזו בפוסט "האמת שמאחורי האינסטגרם"), בטח לא באותו הרגע. צרו מאגר של תמונות מוכנות להעלאה והעלו אותן בזמנים הנראים לכן מתאימים, כך שהפיד שלכן יהיה מגוון וייגע בכל מיני נושאים.

 אני אישית מאוד לא מתחברת למראה של מסגרות בתמונות, אך גם זה אלמנט שיכול להעניק לוק אחיד לפיד שלכן, זה כבר עניין של טעם אישי.

השתדלו תמיד לצלם תמונות בתאורת אור טבעית. כאמור, יש כלים שיכולים לתקן גם תמונות שצולמו בתנאים פחות אופטימליים, אבל התמונות הכי יפות תמיד תהיינה התמונות שצולמו באור טבעי. 

התמונות שיעבדו הכי טוב באינסטגרם הן תמונות בהירות ויפות. מומלץ לוותר על פילטרים מושחרים/ צהובים. הדרך הכי פשוטה להשיג תמונות לבנות ויפות היא על ידי צילום על רקע לבן, רקעים צבעוניים דורשים מידת מיומנות גבוהה יותר.

האינסטגרם הוא כפר גלובלי ואין לדעת עם איזה מותג או פרסונה תצליחו ליצור קשר באמצעות הצילומים שלכן - זו כנראה הסיבה שאני כל כך אוהבת אותו. הקפידו לתייג מותגים וחברות המופיעות בתמונות שלכם, מומלץ להוסיף את תיאור התמונה באנגלית כדי לא להגביל אתכן לקהל יעד מאוד ספציפי. הוסיפו ב-bio שלכן תיאור רלוונטי ולינק (זה יכול להיות לבלוג, לאתר, לאטסי שלכן וכו').


מצאו שטח לבן נקי בבית לצלם עליו ואם אין לכן כזה - תוכלו לקנות קאפה בעלות של כ-13 שקלים למטר בכל חנות יצירה ופשוט לצלם עליה באזור הכי מואר בבית. זה לגמרי פשוט וזה לגמרי עובד.

אני מוצאת שהתמונות שעובדות הכי טוב באינסטגרם הן תמונות שמלכתחילה צולמו בנייד בפורמט ריבועי. אינסטגרם עכשיו גם מאפשרים להעלות תמונות אורכיות או רוחביות, אבל הריבועיות תמיד יעבדו הכי טוב לדעתי. 

אז נכון, יש פה כל מיני כללים של Do and don't אבל הרוב אמור להיות אינטואיטיבי ובסופו של דבר גם פאן. אם אתן מחפשות להעמיק בנושא עוד יותר, ממליצה לכן לקרוא את הפוסט המצוין שעלה ב"שקר החן והבל היופי"ואת הפוסט המעולה של אירה.

לסיום, רציתי להראות לכן דוגמה שיכולה להיות שימושית עבורכן בין אם אתן בעלות עסקים באינסטגרם ובין אם לא:

הפיד הזה שייך למותג תכשיטים סינגפורי של מותג בשם FOUNDRY&COשאמור להתמחות בתכשיטים טרנדיים וזולים. יכול להיות שאתן מתחברות לסגנון הזה, יכול להיות שאתן חושבות שהוא עמוס מדי, אבל מה שבטוח - זה סגנון מאוד ספציפי ויש פה Theme מאוד ברור.

אין כאן תמונות שיווקיות, אין כאן תמונות מכירה. יש כאן מישהו שמבין טוב מאוד מה עובד באינסטגרם והוא מצליח לייצר תמונות בעלות ערך שמעניקות השראה, מה שהופך את התכשיטים למסקרנים יותר ואת החשבון למסקרן בפני עצמו. 

אם יש לכן שאלות נוספות בנושא, מוזמנות להשאיר לי בתגובות ואתייחס אליהן בפוסט נפרד.

איך לעטוף מתנה כמו בפינטרסט?

$
0
0
Don't judge a book by it's cover זו כנראה הקלישאה הותיקה ביותר בספר והאמת היא שברוב המקרים אנחנו לא באמת טורחות ליישם אותה. אין מה לעשות: גם העטיפה, הכריכה, האריזה והקנקן עצמו מעסיקים אותנו ולא רק מה שמתחבא בהם.


אותו כלל תקף גם לגבי מתנות: האריזה לגמרי משמעותי: לא אומר שהיא תפצה על מתנה גרועה, אחרי הכל, גם תורת הענקת המתנות היא אמנות בפני עצמה - אבל זה משהו קטן שיכול להפוך את המתנה לעוד יותר כיפית וצורת ההגשה יכולה להעניק למקבלת המתנה תחושה אקסטרה מיוחדת.

 אז איך עוטפים מתנה כמו בפינטרסט? קודם כל צריך להצטייד בנייר קראפט או בנייר עטיפה יפה. אני מוצאת שביולטהיש ניירות עטיפה מהממים, גם של חברת Rifle paper ולא רק. לאחרונה אפילו הופיע שם נייר עטיפה עם הדפס שיש, היש מושלם מזה?

היתרון של נייר קראפט לעומת ניירות שכבר יש עליהן הדפסים, הוא שנייר קראפט הוא הקנבס האולטימטיבי ל-DIY: אפשר להחתים עליו, אפשר ליצור עליו כל מיני יצירות עם צבעי אקריליק ויש אינספור אפשרויות. אפשר כמובן להשאיר אותו גם חלק ונקי כפי שהוא, הוא באמת יפה בפני עצמו. את הנייר אפשר להשיג בחנויות ציוד משרדי.

כעת אתן צריכות חוט איכרים או סרט כלשהו, רצוי בצבעים ניטראליים. עטיפת נייר הקראפט עם סרט או חוט שכזה מעניקה אפקט חגיגי יותר ועכשיו זה כבר מתחיל להיראות כמו החומר שממנו עשויות התמונות בפינטרסט, שזה כאמור הכיוון שאליו אנו מכוונות.


אז יש לנו כאן את הבסיס ואפשר בהחלט לעצור גם כאן אם אתן שייכות לז'אנר המינימליסטי, אבל אם אתן קוראות בבלוג שלי אז סביר להניח שאתן לא - וזה אומר שאפשר להמשיך!

ערכות הנייר של Soulandpaperמושלמות לעטיפות מתנות. השתמשתי בערכת ג'יזל בפעם הקודמת לטובת קישוט אלבום החתונה, אבל כאמור, עטיפת מתנות הן הייעוד המרכזי שלהן ואז באמת כל האלמנטים משתלבים יחדיו בצורה מושלמת. יש שם דגימות של כל מיני פריטים (כמו למשל נייר הקראפט והחוט) שתצטרכו כדי לעטוף מתנה בצורה מושלמת גם אם אין לכן בבית סטוק של מוצרי DIY.

 תגיות של מתנות תמיד מוסיפות אלמנט מיוחד: יש לי ערכת תוויות של נרקיס שחףויש לי גם את אלו שקיבלתי בערכת ג'יזל ובאמצעות שבלונה ועט זהוב גם כתבתי עליהן. מה שכיף בארץ זה שיש מעצבים מדהימים בכל הקשור למוצרי נייר אז האפשרויות הן ממש בלתי מוגבלות.

אם אתן לא בעניין של להתלכלך מצבעים אבל בכל זאת רוצות לקשט את האריזה, אז אתן יכולות לבחור בוואשי טייפ יפה, ממליצה בחום על זה של חברת MTאו לחילופין באלבומי המדבקות המרהיבים של Michush.

 הקטע שלי הוא גם תמיד לשלב כל מיני אלמנטים מעולמות שונים במתנה, כשהאהובים עליי במיוחד עם פרחים מיובשים ותמונות פולארויד. אני לא חושבת שיש משהו כיפי יותר מאשר לקבל מתנה שיש בה את כל הפרטים האלה ובמצב כזה ברור שמסתתר משהו כיפי בפנים.

חשוב לי תמיד לצרף למתנה גם כרטיס ברכה - ושיהיה מעוצב כמובן. אני ממש נהנית לכתוב ברכות ובעיניי כל ההשקעה בכתיבת הברכה ובעטיפת המתנה אפילו הופכת את כל האקט לפחות חומרי, אלא מוסיפה טאץ'אישי למשהו שעלול בנסיבות אחרות להיות קצת גנרי. אלה האהובים עליי הם של חברת Rifle כמובן אבל יש לי אוסף ממש גדול שממנו אני שולפת בכל פעם כרטיס לפי מקבלת המתנה והחשק.


 אני תמיד מקפידה על כרטיסי ברכה יפים במיוחד מתוך המחשבה שאפשר למסגר אותם וכך הם יכולים להפוך למתנה נלווה שעומדת בפני עצמה.

יש לכן טריקים לעטיפת מתנות בסטייל? שתפו אותי!

שווים את ההייפ?

$
0
0
פרט לסקירות האיפור האחרונות שלי, נחתו אצלי לאחרונה כמה מוצרים לוהטים שמעוררים באזז ברחבי קהילות האיפור ברשת. מאחר שאני חמוצונת ידועה, חשבתי שיהיה נחמד שגם אני אבדוק האם המוצרים הללו שווים את ההייפ ובאופן פוטנציאלי - אצטרף למסיבה או לחילופין אחריב אותה לחלוטין.

מוכנות?

אז נתחיל מההיילייטר המפורסם של OFRA שעורר באזז משתי סיבות שונות: האחת היא כי הוא יוצר באופן בלעדי לישראל, שזה מרשים למדי. הנה יתרון שיש לנו על פני קייטלין לייטס, אין יור פייס! (סליחה קייטלין, אני אוהבת אותך קייטלין).

שנית, ההיילייטר מכיל בתוכו את ההיילייטרים הקודמים שעוררו באזז ונוצרו בשיתוף פעולה עם Dupe that, כולל את ה-You glow girlשהפך בחודשים האחרונים להיילייטר האהוב עליי בכל הזמנים. בואו ניקח רגע כדי לעכל את גודל ההצהרה הזו.

קודם כל, אני רוצה להקדיש רגע נוסף לשם בו מיתגו את המוצר הזה בארץ - פיצה. אני אוהבת פיצה, אני אוהבת כל דבר שקשור בפיצה, אני אוהבת בצק. זה, חברות, הוא אינו גוש של בצק עם תוספות מעל ובהתאם לכך הייתי מעדיפה שלא יקראו לזה פיצה. אולי זו רק אני. אולי כל הדיבורים האלה הפכו אותי לרעבה. אולי, אני לא יודעת.

במוצר יש חמישה סטריפים שונים עם כל תת גוון של היילייטר על פני השמש, מגוון ברונזה ועד גוון לבן לחלוטין. בעבור 96 ש"ח מקבלים למעשה חמישה מיני היילייטרים שזו תמורה מלאה למחיר ואף יותר מכך.

אם בכל זאת יורשה לי להיות חמוצה, אני קצת אמביוולנטית לגבי האופן שבו המוצר הזה בנוי: מצד אחד, ברור שלקבל חמישה היילייטרים במחיר של אחד זה מגניב וגם כיף במיוחד שיש כאן מגוון.  מצד שני, אני מוצאת שהיילייטרים סופר חמים לא מתאימים לי ולכן אני צריכה להשתמש במברשת מניפה קטנה באקסטרה זהירות כדי לא ליצור איזה מין מיקס שיחמיא גם לפרצוף החיוור שלי. 

מצד שלישי (אתן עדיין עוקבות?) - את גווני הברונזה שאותם אני לא מניחה על הפרצוף שלי, אפשר להניח על העפעפיים בתור צלליות, מה שהופך את המוצר לרב תכליתי שזה משהו שאני תמיד מעריכה במוצרי איפור.

אמביוולנטית, כבר אמרתי? אז לסיכום, למרות שזה מוצר מעולה ויש בו פורמולה חמאתית ופיגמנטית ממש כמו בהיילייטרים של Dupe that, אילו הייתי צריכה לבחור בין הפלטה הזו לבין היילייטר יחיד שעובד לי טוב - הייתי בוחרת בהיילייטר יחיד ונחמד, אבל אני בטוחה שהרבה מכן יחלקו עליי ויחשבו שאני מטורפת. 

את ההיילייטר של OFRA ניתן להזמין כאן. 

איל מקיאג', איל מקיאג'. הנה סטארטאפ: בכוונתי לסקור את מוצרי השפתיים החדשים של המותג מבלי לציין את המילים "מהפך"או "תדמית"אפילו פעם אחת, מה דעתכן? נשרוד את זה?

אז איל מקיאג'השיקו עפרונות שפתיים חדשים, מאורע משמח לאור העובדה שגם ככה רכשתי שם עפרונות שפתיים בעבר שהיו מעולים. קיבלתי לסקירה חמישה גוונים: שניים ניודיים, שניים סגולים-ורדרדים ואחד כהה לטובת כל הליפסטיקים הומפיריים שעדיין הולכים חזק.

הייתי צריכה להוסיף גם את המילה "חמאה"לרשימת המילים האסורות אך לא עשיתי זאת ולכן לא אהסס ואעשה שימוש נוסף במילה "חמאתיים"כי זו הדרך הטובה ביותר לתאר את המריחה שלהם. הם הופכים את מלאכת הנחת השפתון לאחר מכן ל-Easy breezy

האהוב עליי בחבורה הוא הנייקד ואם הייתי ממליצה לכן על שלושה, הייתי אומרת שתבחרו אותו, את Spooky וגם עפרון אדום כלשהו כי הרי הנחת שפתון אדום זו אמנות לכל דבר ולכן מוטב להצטייד בעפרון שפתיים תואם. העפרונות עולים 99 ש"ח לאחד לפני ההנחות השונות.

התנסיתן באחד המוצרים שהוצגו בפוסט? הם קורצים לכן? מוזמנות לשתף בתגובות!
גילוי נאות: המוצרים התקבלו לסקירה

אהוביי השבוע, 28.2.16

$
0
0
החודש הגיע לסיומו, הכניסו כאן משפט גנרי כלשהו של בלוגריות על כך שאנחנו לא מאמינות שהזמן חולף כל כך מהר ובואו ניגש במהרה לקניות, כי הזמן קצר ומסגרת האשראי גם היא:

התעורר בי חשק עז לסניקרס בצבע ניוד, כראוי לקורבן האופנה שהנני. למרבה המזל מצאתי אופציה חביבה, ממש כאן.

ומהצד השני של הסקאלה, גם מגפי הטרקטור האלו קורצים לי, אם כי יש סיכוי סביר שהם ייראו גרוטסקיים על כפות רגליי הגמדיות. אוהבת את השילוב בין הסוליה הלבנה לגומי השחור, יה בייבי. מכאן.

אני לא יודעת האם "אני צריכה את זה לצילומים"עדיין תופס כטיעון לגיטימי או ששחקתי אותו עד תום, אבל כאמור, אני באמת צריכה את זה. מכאן.

כואב לי הלב על העובדה שהפוגים האלו בוכים, לכן אני צריכה לאמץ אותם, לטפל בהם ולהעניק להם בית חם, נכון? זה הדבר האנושי והרחום לעשות. מכאן.

ארנק מטבעות מרוז גולד בצורת צדפה? הו כן, הו כן. מכאן.

עוד צלוחית לצילומים? אפילו לי כבר ברור שהגזמתי, מה שלא יימנע ממני לקבוע שאני צריכה את זה. מכאן.

אני יודעת, אני יודעת, החורף עוד רגע נגמר ובדיוק בגלל זה אני צריכה להגשים את הפנטזיה שלי להפוך ליטי, מכאן.

מכנסיים בצבע ניוד, הם יתאימו להכל, במיוחד לחולצות ג'ינס ופסים. מכאן.

אני אפילו לא יודעת מה זה ולמה זה משמש, למרבה המזל אני גם לא צריכה לדעת כדי לקבוע שאני צריכה את זה. מכאן.

אסכם את זה רק במילה אחת: שיש. מכאן.

אי אפשר להתווכח עם משפט מחץ כזה. מכאן.

אני חולמת על הספר הזה כבר כל כך הרבה זמן שמספיק! הגיע הזמן להזמין אותו. מכאן.

אני חוששת שלאור כל המוצרים שהוצגו בפוסט התועבה הזה, אין מנוס אלא להסכים. מכאן.

מה נמצא בווישליסט שלכן השבוע?

Golden touch - לוק ליום חורף חמים

$
0
0
יש סוגי אאוטפיטים שיכולים להוציא ממני 500 מילים בקלות וכישורים ורבליים שלא הייתן חושבות שאפשר להקדיש כדי ללהג על בגדים ויש אאוטפיטים שאילו היה אפשר לסכם אותם ב"תראו, לבשתי בגדים" - סביר להניח שזה מה שהייתי עושה.

מה שאני מנסה לומר הוא שזה מסוג הפוסטים שמתאימים יותר לאופציה השניה, אך מאחר שאני בלוגרית רצינית וכל זה, אנסה בכל זאת לחשוב על כמה תיאורים והסברים כי באמת שהסוודר המנצנץ הזה ראוי ליותר.
 

אפרופו הסוודר, הייתי מצפה שבשלב הזה הוא ייראה כמו סמרטוט. בחורף הקודם חרשתי עליו ובכל פעם הותרתי אחריי שובל של נצנוצים גרוטסקיים. יש לו ריח תעשייתי איום ובאופן כללי הוא נראה כמו משהו שלא ישרוד אפילו לבישה אחת אבל עובדה - הוא שורד.

הסיבה שחרשתי עליו היא כי בשנה שעברה, אלו היו המדים הקבועים שלי: שמלה כלשהי ומעליה סוודר כלשהו. תיאור מעורר השראה, אני יודעת. השנה שיניתי כיוון ולשם שינוי התרחקתי משמלות, אז הסוודר הצעקני הזה נותר בארון, אבל החלטתי שאין כמו בראנץ'שישי בנווה צדק כדי לשלוף את כדור הדיסקו הזה. 

בדיעבד התברר שזה היה שילוב מנצח והאמת היא שהמחסור במוזה ככל הנראה נובע מההכרה המצערת שהחורף עומד להסתיים. סביר להניח שאתן כבר ממתינות לרגע הזה, הבנתי שזה טרנדי עכשיו בקרב כל מי שחושב שהחורף היה ארוך מדי וקשה מדי, אבל לא אני. מבחינתי החורף הזה יכול להימשך לנצח ואולי אם הוא אכן היה נמשך עד אוגוסט, הייתי מסכימה לסחוב את עצמי להופעה של סיה בפארק.

בכל מקרה, אני לובשת: שמלה - טרגט/ סריג - קאלה/ נעליים - קונברס/ תיק - אלדו מאסוס (ישן)/ גרביונים - איביי/ משקפי שמש - QUAI מאסוס
Viewing all 160 articles
Browse latest View live