אז לפני כמה חודשים נכנסתי לראשונה ליוטיוב (לינק לערוץ שלי ממש
כאן) ומבחינתי זה היה חתיכת צעד. ידעתי שאין מצב שאני מתחילה לצלם סרטונים ואז פורשת, זה פחות או יותר נוגד כל היבט באישיות שלי, לכן גם ידעתי שזו תהיה מחויבות רצינית שתדרוש ממני השקעה גדולה יותר של זמן, אולי אפילו באופן משמעותי.
איך זה קרה? האמת היא שזה לא דרש שום הכנה מוקדמת מצדי. זה היה יום שבת, צילמתי פוסט כהרגלי ומבלי לחשוב פעמיים שיניתי את המוד של המצלמה למצב וידאו וצילמתי. מיותר לציין שזה היה סרטון רועד ונטול כל פואנטה כך שהוא מיד נגנז - אבל כך צללתי הישר למים העמוקים.
באותו יום מאוחר יותר, צילמנו את מה שהפך לסרטון הראשון שלי אי פעם. זה היה סרטון אופנה, נתן צילם אותי, לשנינו לא היה מושג מה אנחנו עושים - אבל זיהיתי פוטנציאל כלשהו והחלטתי לעבוד עליו.
זה אומר שהתחלתי את הדרך שלי ביוטיוב בלי ידע מוקדם בצילום וידאו או בעריכה ואפילו בלי חצובה - ומה שאני מנסה לומר בזה שהדרך הכי טובה להתחיל משהו היא פשוט ללכת על זה. כשמדברים על זה, נערכים לזה, חוקרים את זה במשך תקופה ארוכה מאוד, כך גם גדל הסיכוי שזה פשוט לא ייצא לפועל בסוף וחבל.
אז אחרי שהיו לי חומרי גלם פגש אותי אתגר חדש: אני לא יודעת כלום על עריכה. נאדה. גורנישט - וכמו רבות אחרות, כל הקונספט הזה הרתיע אותי. אני יכולה לתקתק עריכת תמונות סטילס תוך כדי שינה, זה תהליך שדורש ממני מעט מאוד זמן אבל מה לי ולעריכת וידאו? בנוסף, בגלל שכבר הייתי מנוסה בצילום ועריכת תמונות, ממש חששתי שבתחום הוידאו אהיה חובבנית ואז מה יעלה בגורלו של האגו שלי?
המחשב שלי הוא PC כך שתוכנת העריכה הראשונה שהתנסיתי בה הייתה Windows movie maker. לא הייתה לי סבלנות לצפות במדריכים מראש, מודה. החלטתי שאמורים להיות קווי דמיון בין תהליך עריכת תמונות לתהליך עריכת וידאו וכך צללתי גם לזה - הכל מתוך החלטה רגעית כאמור, מוטיב חוזר בכל הנוגע לקריירת היוטיוב שלי.
הסרטון הראשון לא היה סופר מורכב והוא כלל בעיקר קאטים של מקטעים וחיבורם יחדיו, כתיבת טקסט בסיסי כלשהו שמסביר מה לבשתי ומהיכן - ובחירה במוסיקה. היה לי ברור שלא ארצה להסתבך עם ענייני זכויות יוצרים ולשמחתי
הדסשכבר הייתה שועלת סרטונים מנוסה ממני, רמזה לי שליוטיוב יש מאגר שירים חינמי חביב אם כי לא מבריק - בו ניתן להשתמש.
בחרתי בשיר, רנדרתי את הקליפ (= הפיכה של הקובץ לסרטון MP4), העליתי ליוטיוב וזהו, הייתי באוויר.
בשלב הזה הכרתי שוב, בעזרתה של הדס, את התוכנה
FILMORA, שזו תוכנה לעריכת סרטונים שהיא קצת יותר מתוחכמת. הרישיון לשימוש בה עולה משהו כמו 50$ שזה גם ממש צ'יפ וזו תוכנה שמציעה כל מיני אופציות קצת יותר פנסיות לעריכה ביחס ל-windows movie maker הבסיסית למדי.
יש לה חסרונות, היא לא סופר מורכבת אבל זה גם הופך את השימוש בה לנוח ומאוד אינטואיטיבי. שיחקתי עם ההגדרות, נעזרתי בהדס במה שלא ידעתי ומהר מאוד הצלחתי לערוך סרטונים שקלעו לשביעות רצוני ונראו מספיק טוב לטעמי.
בניית סרטון דומה מאוד לבניית תוכן מסוגים אחרים: חושבים על התחלה, אמצע וסוף - ובעיקר על פואנטה, חושבים איך לבנות את הסרטון ואכן, בדרך כלל הסרטונים הטובים ביותר הם אלו שאני משקיעה בהם הכי הרבה מחשבה מראש ומתכננת מראש איך בדיוק אני רוצה שהם ייראו.
יש כאן אלמנט שלא קיים בתוכן והוא: תנועה. בכל שוט אני חושבת איך ליצור תנועה מעניינת לעין כדי לשמור על הריכוז של הצופים. זה קצת מאתגר יותר במובן הזה מיצירת תוכן סטטי, אבל אני אוהבת אתגרים ובכל פעם מנסה להשתפר עוד קצת.
ממש לאחרונה פניתי למעצבת ב-
Fiverrוהיא עיצבה לי אינטרו ואאוטרו לסרטון כדי שהוא ייראה קצת יותר מקצועי ולא יהיה מעבר חד מדי לסרטון ובאופן כללי אני מוצאת שאני עדיין לומדת, מתמקצעת ויש לי עקומת למידה נאה למדי.
למה אני לא מדברת בסרטונים?
אז קודם כל, זה לא שיש לי אישיו בדיבור מול המצלמה, בואו נוריד זאת מהשולחן. הסיבה שנמנעתי מלייצר סרטונים במשך זמן רב יחסית היא כי לא חשבתי שיש לי מה לחדש ואמרתי לעצמי שאצטרף ליוטיוב רק בהנחה שאצליח ליצור משהו ייחודי משלי.
אני טיפוס מאוד חסר סבלנות וזו אחת המגרעות הבולטות שלי - ולכן סרטונים ארוכים הם משהו שאני בדרך כלל לא שורדת (אם כי ברור לי שחלקכן אוהבות את זה). היה לי ברור שאצור סרטונים קצרים שהקצב בהם הוא מהיר. הקו המנחה שלי היה ליצור סרטונים מהסוג שאני נהנית לצפות בהם וכך הגעתי למסקנה שסרטוני לייף סטייל קלילים הם הסטייל שהכי מתאים לי.
אציין שיש לי גם בעיית סאונד קשה בבית, חלק מהבונוסים של החיים בסמוך לכביש וזה משמעותי ברמה שאני גם לא מאמינה שמיקרופון יפתור אותן. אז זו עוד סיבה שבגללה אני מעדיפה לצלם סרטונים אילמים או סרטוני Voice over מאשר שאדבר ישירות מול המצלמה.
איך עורכים?
אם אתן מצלמות סרטונים מהז'אנר שבו אתן יושבות מול המצלמה ומדברות, אז לא צפויה לכן עריכה מאוד מורכבת. סביר להניח שמדובר בקטעי וידאו ארוכים ורציפים יחסית שאותם צריך לחבר יחד ופשוט לעשות קאטים באזורים הנכונים. אחרי שאתן גוזרות קליפים, הדרך לחבר אותם היא באמצעות מעברון או Transition שמונע מהחיתוך בין קליפ לקליפ להיות חד מדי ולא נעים לעין.
אני חושבת שבסרטונים שבהם יושב אדם מול המצלמה ומדבר, העריכה צריכה להיות נקיה יחסית כדי שמרבית הפוקוס יהיה על מי שמדבר ועל תוכן הדברים שלו.
אני סוג של גיקית של עריכה והסרטונים שלי מאפשרים זאת כי כאמור, אני לא יושבת מול המצלמה ומדברת - ולכן אני אוהבת לשחק עם כל מיני אופציות, אפקטים וכו', אם כי אני מנסה להזכיר לעצמי לא להעמיס מדי כפי שיש לי נטיה לעשות לפעמים.
צירפתי צילום מסך של חלון העריכה שלי ב-Filmora כדי שתראו שהשד לא נורא כל כך, אין פה המון כפתורים להתמודד איתם ובסך הכל זה מאוד מבוסס על הגיון ישר.
כדי ליצור סרטון כל שאתן צריכות זו נקודה מוארת, אם אתן לא מסתמכות על תאורת אור בלבד, אפשר להזמין תאורה מאלי אקספרס במחיר ממש נוח, למשל
מכאן. אתן צריכות מצלמה טובה וחצובה - ולצאת לדרך. אם אתן רוצות להקליט voice over אז אפשר אפילו לעשות את זה עם אוזניות ותוכנית הקלטה בטלפון ולהעביר את קובץ האודיו למחשב.
אם אתן מצלמות מדריכי איפור, חשוב מאוד לצלם בצורה כמה שיותר ברורה, הייתי אפילו ממליצה לצלם חלק מהסרטון בקלוזאפ ולשחק עם זוויות הצילום כדי להציג את האיפור בצורה הכי ברורה שאפשר. כמו כן, אם יש שלבים שבהן אתן יוצרות תנועה מונוטונית שוב ושוב שיכולה לייגע את הצופות שכבר הבינו את העיקרון, בהחלט אפשר ומומלץ להריץ את הקליפ הזה במהירות קדימה.
אם אתן מצלמות לוקבוקים, אז שוב האלמנט של התנועה מאוד חשוב כאן וגם של הזוויות. צריך כל הזמן לצעוד, להניע את המצלמה, ליצור אווירה דינמית כדי לתת לזה ערך מוסף שאין בפוסטים רגילים של אופנה.
מי מצלם ומי עורך?
אם אתן מדברות מול המצלמה, אין שום מניעה שתצלמו את עצמכן בלי מישהו שיעזור לכן. אם אתן מצלמות סרטוני לייף סטייל או אופנה, שם כבר יש סיכוי סביר שתצטרכו עזרה. את כל הסרטונים שלי מצלם נתן, פשוט כי זה נוח יותר ואני יודעת שאם אצלם את זה בעצמי יש סיכוי גבוה יותר לפאשלות ולצילומים מחדש. את כל הסרטונים אני עורכת בעצמי כי כאמור - אני נהנית מזה ואני גם זו שיודעת בדיוק איך אני רוצה שייראה התוצר הסופי, אז אין שום טעם שמישהו אחר יערוך אותם במקומי.
סטופ מושן
אם אתן רוצות ליצור סרטוני סטופ מושן, כל שאתן צריכות זו מצלמה טובה עם אופציית צילום רציף וחצובה. הפעם תהיו על מוד של צילום סטילס ולא של וידאו, כי סטופ מושן בעצם מייצר סרטון מרצף של תמונות סטילס. חשוב מאוד להקפיד לצלם אותם כמה שיותר מהר כדי שלא יהיו שינויים דרסטיים מדי בתאורה.
מה שצריך לעשות כאן הוא לחשוב מראש באיזה אופן אתן רוצות לייצר תנועה: זה יכול להיות צילום רציף שלכן צועדות למשל אם אתן מצלמות צילום אופנה, או צילום של כל פריים בנפרד, כשבכל פעם אלמנט או יותר משתנים בפריים כדי ליצור תחושה של תזוזה.
מה שיקרה בפועל הוא שאתן "תזרקו"את כל הפריימים שצילמתן לתוך תוכנת העריכה וזה ייראה כאילו התמונות שלכן זזות. אגב, אפשר לגמרי להתאמן על זה גם באינסטגרם באמצעות אופציית צילום הוידאו שיש באפליקצייה.
מה עכשיו?
אחרי ששמרתן את הסרטון באיכות הכי טובה שאפשר והעליתן אותו ליוטיוב, הקפידו ליצור תמונת אינטרו מושכת ברזולוציה 16:9. הקפידו לבחור בכותרות שמושכות גם הן את העין, אפשרי גם בעברית וגם באנגלית.
בכל סרטון יש תיבת מידע, השתמשו בה כדי לתת בה כמה שיותר אינפורמציה: אם הצגתן מוצרים בסרטון, פרטו באילו מוצרים מדובר בתיבת המידע עם לינקים רלוונטיים, אם מדובר בסרטון אופנה - כתבו בתיבת המידע מהיכן כל פריט שלבשתן.
יש אפשרות ליצור תבנית קבועה של טקסט שבה יופיעו כל הלינקים לשאר הערוצים שלכן בסושיאל מדיה כך שלא תצטרכו לכתוב את זה כל פעם מחדש. ההקשר הזה בין כל המדיות שלכן הוא סופר חשוב.
גם כאן חשוב מאוד להיות עקביות: אם הזכרתן תוך כדי דיבור סרטון אחר שלכן או מוצר כלשהו, וודאו שאתן מוסיפות לינק לסרטון הרלוונטי ומציינות את המוצר בתיבת המידע.
כמו כל רשת חברתית אחרת, גם כאן האינטרקציה היא ממש משמעותית: הקפידו לעשות לייק ולהגיב ליוטיוברים אחרים, נהלו רשימת צפייה שאחריה תעקבו, הניעו צופות לפעולה על ידי כך שתזמינו אותן לעשות לייק ולהירשם לערוץ שלכן ובהמשך תוכלו גם ליצור שיתופי פעולה עם יוטיוברים אחרים שזו גם הזדמנות טובה לייצר סרטונים בעלי ערך מוסף וגם הזדמנות לחשוף את עצמכן לקהלים חדשים.
צירפתי לאורך הפוסט את הסרטון הכי אהוב שלי שערכתי לאחרונה ודוגמאות לסרטונים ערוכים בצורה מבריקה בעיניי מהיוטיוב. בשורה התחתונה: הדרך הטובה ביותר להתנסות בעריכה היא פשוט לשבת מול המסך ולשחק עם הפונקציות.
אם יש לכן שאלות נוספות, אתן מוזמנות להשאיר לי בתגובות ואשמח לענות עליהן!
