קצת קשה לי לתאר במילים כמה שאני אוהבת צילום.
אולי כי זה מרגיש לא טבעי להשתמש באהבה אחת כדי לתאר איתה אהבה אחרת.
תמיד ידעתי שמילים הן הכלי החזק ביותר שעומד לרשותי, עוד מאז הילדות. צילום לעומת זאת, זו כבר אהבה שהתפתחה עם הזמן, הרבה בזכות הבלוג.
במהלך שש השנים שחלפו ממש הרגשתי את ההתקדמות שלי על ציר הזמן ובמקביל גם תמיד שאפתי ליותר.
ציוד מתקדם יותר, רצון ללמוד עוד ועוד. גם אם אני לא לגמרי מרוצה מהתוצאה ויודעת לאן הייתי רוצה שאגיע, נדמה שהמוטיבציה לעולם לא דועכת אלא להיפך, האהבה הזו רק מזינה את עצמה עוד ועוד.
בכלל, אני מאוד אוהבת את החיבור בין התמונות למילים - וחושבת שכמעט תמיד דרושים השניים כדי לספר את הסיפור במלואו. בדיוק בגלל זה אני נהנית כל כך ליצור ולחבר פוסטים - ולא הייתי מחליפה את זה בעד שום הון בעולם.
המילים והתמונות מבטאות יחדיו את מה שעובר לי בראש ומסייעות לי לתעד את העולם שלי כפי שאני רואה אותו והיכולת לתחזק את הפינה הזו, שהיא רק שלי, היא יקרה מפז.
המחשבות הללו יושבות לי בראש ובלב כבר כמה שבועות והן התחדדו מאז שלקחתי חלק בסדנת צילום של אפרת לוזנוב, שהיא בדיוק מסוג האנשים האלה שמתעדים את חייהם ברגישות מדהימה ובצורה שאליה אני באמת ובתמים שואפת להגיע, בדרכי שלי.
מאז אותה סדנת צילום הרצון לתרגל, ללמוד, להחזיק עוד ועוד את המצלמה רק מתחזק ואני שמחה לומר שהיא חשפה בפניי פן נוסף במצלמה שלי שטרם הכרתי. כמו ללמוד איזו עובדת טריוויה מעניינת על מישהו שנדמה לכן שאתן כבר מכירות היטב.
תמיד כיף ללמוד משהו חדש, אבל לא רק מכך שקוראים כמה משפטים בתיאוריה - אלא באמת ובתמים ללמוד אותו, להתנסות ולחוות. בכל פעם שאנו לומדים משהו כזה, אבל באמת ובתמים לומדים אותו, אנו מתפתחים בדרכינו וכך נוסף לנו רובד נוסף של מידע ועניין.
מרגש אותי לחשוב שמדובר בסדנת הצילום הראשונה שלי ואחריה לבטח יגיעו עוד ומי יודע מה אלמד בהן ואילו רגעים אצליח ללכוד בזכותן - וזו בדיוק הסיבה שבגללה אני כל כך אוהבת לתעד והנה, סוף סוף הצלחתי לנסח זאת במילים.
סדנת הצילום הראשונה התקיימה באירוע השקת הקולקציה החדשה של שלומית אופירבסטודיו של המעצבת, סדנת הצילום השניה היא סדנת צילום למתחילים שהתקיימה בקיבוץ המעפיל. מזמינה אתכן לעקוב אחרי הבלוג של אפרתכדי להתעדכן בלו"ז שלה.
גילוי נאות: אל סדנת הצילום בסטודיו של שלומית אופיר הוזמנתי ע"י המעצבת.