הצד שלי, הצד שלה

עם השנים הסטייל שלי הפך להיות מאוד ספציפי לי. פחות נתון לטרנדים ולכל מיני מגמות משתנות, אלא סגנון שהוא מאוד מזוהה איתי ומרגיש מאוד נכון לי, גם אם לא נתפס כך בעיניי אחרים. 

אני עוקבת אחרי הנעשה בעולם האופנה, שמה עין אפשר לומר (לא, שאני מתוחכמת), אבל ממשיכה להיות נאמנה לסגנון שלי ובמקביל גם נהנית לראות כל מיני סגנונות אחרים על אחרות, בידיעה מובהקת שהם לא מתאימים לי.

מי שאפשר לומר עליה בדיוק אותו דבר היא דיאנה, אחת הנשים המצחיקות והקלילות ביותר בבלוגספירה המקומית.

זה גם ממש לא סותר את העובדה שהסגנון שלה הוא ההיפך המוחלט משלי, סוג של נגטיב עד לפרט האחרון.

בגדים, סגנון צילומים, ציפורניים, אקססוריז ואפילו קעקועים - אצלי ואצל דיאנה לא תמצאו שום דבר משותף, אולי חוץ מהגישה וזה לחלוטין לא מפריע לנו לטפח גירל קראש אחת על השניה ולמצוא שההבדלים האלה ממש משעשעים - ואפילו ראויים לפוסט נפרד.

אז הנה זה כאן.

הצד שלה: שמלה סקסית שחורה דמויית עור, עם עקבים ואטיטיוד של "אני לא רואה אף אחד מכם ממטר".

הצד שלי: שמלה בהירה, נעליים צבעוניות ואטיטיוד של "אני לא רואה אף אחד מכם ממטר, תרתי משמע, השמש מסנוורת אותי, סליחה."

 ולמרות הכל זה עובד: קיימת נקודת השקה בין הצד שלה לצד שלי, ברגעים הקסומים האלה שהשמש מסנוורת בהם פחות ואפילו עובר בינינו משב רוח מרענן. איזון מושלם.

  הצד שלי: שמלה  - MONA, נעליים - רוני קנטור, צמיד - דניאל קלר, עגילים - Lila my, טבעות - הוט קראון, אפרת קסוטו, שלומית אופיר ואוסף פרטי

הצד שלה: שמלה ונעליים - זארה

הפוסט שלה: כאן.